רת"ק 10824-12-14

1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות ברמלה (כב' השופטת ל' פרנקל (שיפמן)), מיום 9.11.14, בו נדחתה תביעה כספית שהגיש המבקש, שהינו אסיר הנתון במשמורת חוקית, נגד שירות בתי הסוהר.

2.המבקש טען בתביעתו בבימ"ש קמא, כי הוא הושם בחדר עם אסירים מעשנים, למרות היותו לא מעשן וחולה אסטמה, הדבר גרם לו לסבל והוא נזקק לטיפול רפואי במכשיר נגד אסטמה.

המשיבה טענה בבימ"ש קמא כי המבקש הינו שפוט ל-20 שנים ו-60 ימים, ומרצה את עונשו החל משנת 1998. המבקש שובץ בתאים ללא עישון לאחר שהתפנה בהם מקום, אך יותר מפעם אחת הועבר לכלא אחר בשל התנהגותו השלילית, הושם בתא רגיל, עד שהתפנה מקום מתא ללא עישון ואז הועבר לשם. בפועל שהה המבקש בתא של מעשנים 13 ימים בלבד; עישון בתאי מגורים במתקני כליאה הינו מותר על פי חוק הגבלת עישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג-1983 והתיקון בו; המבקש לא הוכיח כי נגרם לו נזק; המבקש מטופל עם משאף משנת 2011 ולא נצפתה החמרה במצבו הבריאותי; המבקש עצמו נצפה רוכש סיגריות בקנטינה.

3.בימ"ש קמא קיים מספר דיונים בתביעת המבקש, נערכו חקירות וניתן פסק דין מפורט ומנומק, הוא נושא הבקשה שלפני אשר דחה כאמור את תביעת המבקש.

בימ"ש קמא קבע על יסוד הראיות שהובאו לפניו כי על אף שהמבקש מטופל במשאף משנת 2011, הוא לא פנה בתלונות על קשיי נשימה למרפאת הכלא ולא קיבל טיפול נוסף. על פי הנהלים והוראת שעה, על אסיר המבקש להיות משובץ בתא ללא עישון להגיש חוות דעת רפואית. המבקש לא פעל בהתאם לכך למרות שיכול היה לפנות לרופא לקבלת חוות דעת כאמור. אף על פי כן הוכח כי המשיבה לא התעלמה מבקשתו של המבקש ולאחר 13 ימים שובץ המבקש בתא ללא עישון, מיד לאחר שהתפנה בו מקום. המבקש לא הוכיח כי נגרם לו נזק רפואי בעקבות השהייה עם אסירים מעשנים במשך מספר ימים.

4.בבקשתו שלפני חוזר המבקש על טענותיו לפני בימ"ש קמא ומוסיף כי בימ"ש קמא התעלם מהמסמכים הרפואיים שהגיש בדבר מצבו הבריאותי, והוא מבקש לצרף מסמכים נוספים בערעור. לטענתו, היה על המשיבה להפנות אותו לקבל חוות דעת רפואית לאחר שהתלונן בפניה על עישון סביל בתאו. בימ"ש קמא התעלם מן החקיקה בדבר הגבלת עישון.

לא נתבקשה תגובה מטעם המשיבה.

5.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובפסק דינו של בימ"ש קמא, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, ההלכה היא כי רשות ערעור בגין פסקי דין שניתנו בבית משפט לתביעות קטנות תינתן רק במקרים חריגים, היינו כאשר נמצאה טעות על פניו של פסק הדין או כאשר מדובר בשאלה עקרונית (ר' רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (17.03.09); א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, 826).

לא זה המקרה שלפני.

מתיק בימ"ש קמא עולה, כי בפני ביהמ"ש התקיימו שלוש ישיבות, וטנות המבקש נשמעו ברוב קשב. פסק הדין מפורט ומנומק. בימ"ש קמא התייחס לכל טענות המבקש אך דחה אותן לאחר שקיבל את גרסת המשיבה. מדובר בקביעות עובדתיות וכידוע, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בקביעות אלו, בייחוד בהליך המתנהל בבית משפט לתביעות קטנות.