רת"ק 10595-11-15 קובי ואח' נ' לוי

על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות באילת בת"ק 18267-01-15 מיום 25.10.2015, מפי כבוד השופט ליאור ברינגר.

רקע וטענות הצדדים 

1. המבקשים הגישו תביעה כנגד המשיבה שהיא עורכת דין, בגין אי קיום התחייבויותיה לייצוגם בהליכי פשיטת רגל בהתאם להסכם שכר הטרחה שנחתם ביניהם. המבקש טען, כי היה מעוניין בהגשת בקשה חדשה להכרזה כפושט רגל לנוכח ביטול הליכי פשיטת רגל כנגדם, ואילו המשיבה סברה וכך שכנעה אותו, כי יש לחדש את הליך פשיטת הרגל שבוטל. המבקש מדגיש כי הבקשה שהוגשה על ידי המשיבה לחידוש הליכי פשיטת הרגל, כפי שצפה, נדחתה ומאז לא הוגשה על ידה בקשות נוספות בעניין. מכאן שהמשיבה נקטה בהליך מיותר שידוע היה מראש שנידון לכישלון. המבקשים טוענים עוד, כי המשיבה זלזלה בייצוגם, ייצגה אותם בצורה רשלנית ואף איימה על המבקש. על כן תבעו המבקשים את השבת כספי שכר הטרחה ששולמו למשיבה על ידם.

2.המשיבה טענה להגנתה בבית משפט קמא, כי ייצגה את המבקשים בצורה נאותה והשקיעה שעות עבודה רבות בעניינם. כן ציינה שהמבקשים לא מסרו לה את מלוא הפרטים והמסמכים עת חתמו על הסכם שכר הטרחה ולכן לא העריכה נכונה את היקף העבודה. על כן טענה המשיבה, כי לא רק שהיא אינה צריכה להשיב למבקשים את שכר הטרחה, אלא המבקשים עוד חייבים לה בגין עבודתה כספים נוספים. עוד צוין כי תביעה זו הינה המשך של מסע הכפשה ואיומים מצדו של המבקש אשר הגיש נגדה תלונה במשטרה וללשכת עורכי הדין.

3.בית המשפט לתביעות קטנות דחה את התביעה בציינו כי בהסכם שכר הטרחה נכתב במפורש כי שכר הטרחה הינו בגין טיפול בהמשך הליכי פשיטת רגל והפטר, תוך שצוין מפורשות – "מוסכם באם אצטרך לפתוח תיקי פש"ר חדשים התמחור ייקבע בהתאם...". מכאן שסוכם בין הצדדים, כי הטיפול המשפטי הוא בתיקים קיימים ולא בפתיחת תיקים חדשים. עוד ציין בית המשפט קמא בהתייחס לדברי המבקש בפניו שכל מה שהיה בינו לבין המשיבה מוקלט, כי אם סבור היה המבקש שיש בהקלטות או בתמלילים כדי לעזור לו, היה עליו להגישם לבית המשפט, והוא לא מצא לנכון לעשות כן.

4.בבקשת רשות ערעור שבו וטענו המבקשים, כי המשיבה לא ייצגה אותם כראוי ולא עמדה בהסכם שנחתם ביניהם; כי בית המשפט לא התייחס לפרטי ההסכם, לא פירש אותו נכונה ולא נתן דעתו, בין היתר, לעניין ההפטר שצוין בהסכם שכר הטרחה, לגביו המשיבה לא עשתה דבר; כי נשללו מן המבקשים הזכות לקבל את יומם בבית המשפט והזכות להליך הוגן זאת מאחר שבית המשפט קמא לא דן בטענותיהם לגופן ולא עמד על דקויות המקרה, כפי שצוין אף בפסק הדין עצמו. עוד הוטעם כי, אם סבר בית המשפט שלא ניתן לברר את התביעה במסגרת של תביעה קטנה, היה עליו להעביר את הדיון לסדר דין רגיל.

המבקשים הגישו גם בקשה לפטור מתשלום אגרה ובה נטען כי המבקש מצוי בהליכי כינוס, הינו אב לשלושה ילדים ואין באפשרותו לשלם את האגרה.

דיון והכרעה

5.המחוקק הטיל על מגיש בקשה לרשות ערעור את החובה לשלם אגרה וזאת בהתאם לתקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות"). כמו כן, מוטלת על מגיש הבקשה החובה להפקיד עירבון בהתאם לתקנה 404 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

6.השיקולים למתן פטור מתשלום אגרה מצויים בתקנה 14(ג) לתקנות האגרות ולפיה:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

במקרה דנא, המבקשים הגישו בקשה לפטור מתשלום אגרה בלא שצירפו כל מסמך המעיד על מצבם הכלכלי. כמו כן לא הוגשה בקשה לפטור מהפקדת עירבון אף שעירבון לא הופקד. על אף שממהות הבקשה לרשות ערעור אשר נוגעת לייצוגם של המבקשים בהליך של פשיטת רגל ייתכן וניתן ללמוד אודות מצבם, אין בכך די ועל בית המשפט להשתכנע, לשם מתן הפטור, כי סיכויי הצלחת הבקשה גבוהים. במקרה דכאן, לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, לא שוכנעתי כי יש מקום ליתן פטור מתשלום אגרה, אף משנראה כי אין לקבל את בקשת רשות הערעור.

מקרא טענות המבקש בבית המשפט קמא ובבקשת רשות הערעור, לגופה של התביעה ושל הבקשה, יש בו כדי ללמד, כי אין מקום לקבל את הבקשה אין ממש בטענות לגופן כפי שיפורט להלן.