חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

רשת תורה ומלאכה על שם ד.צ פנקס נ' ראש עיריית בני ברק ואח'

: | גרסת הדפסה
רע"ב
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
14645-02-11
27.2.2011
בפני :
איתן אורנשטיין

- נגד -
:
רשת תורה ומלאכה על שם ד.צ פנקס
:
1. ראש עיריית בני ברק
2. מועצת עיריית בני ברק

החלטה

החלטה

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב יפו מיום 22.12.10 (כב' השופט קורן), לפיו קיבל בית המשפט את בקשת המשיבים ואישר את פסק הבורר מיום 24.3.10 שניתן בסכסוך בין הצדדים (להלן: "פסק הבורר"). בפסק הבורר חוייבה המבקשת לפנות את הנכס המצוי ברח' הירקון בבני ברק והידוע כחלקה 246 בגוש 6105 המשתרע על כ- 11 דונם (להלן: "הנכס") המשמש את המבקשת כמוסד לימודי וחינוכי, ולהחזירו לבעליה, היא המשיבה 1 (להלן: "העירייה") . בית משפט קמא דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע.

לעמדת המבקשת הנעדרת תצהיר לתמיכה בעובדותיה, אי עיכוב ביצוע פסק הדין, משמע סיכול האפשרות של השבת המצב לקדמותו במקרה שהערעור יתקבל ובינתיים יועבר הנכס לצד ג'. כמו כן ימנע הדבר לטענת המבקשת את אפשרותה לממש פסק דין שניתן לטובתה ביום 26.10.06 לסלק פולשים מהנכס. עוד נטען כי לא ייגרם נזק למשיבים, אם יעוכב ביצוע פסק הדין, שכן הם אינם זכאים לעשות שימוש בנכס או לגבות עבור השימוש תשלום כלשהו.

המשיבים מתנגדים לבקשה הנתמכת בתצהירו של ראש העיר אשר ניתן בתגובה כתמיכה לבקשה אחרת, שלעמדת המשיבים רלבנטית גם לבקשה הנוכחית. לדידם של המשיבים, יש לדחות את הבקשה על הסף מחמת שאינה נתמכת בתצהיר כדין, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן מדובר במקרקעין לצרכי ציבור בהבדל מדירה לשימוש אישי. לגופו נטען כי סיכויי הערעור להתקבל הם קלושים, שכן מדובר בבקשת רשות ערעור על פסק הדין המאשר פסק בורר, כמו גם שהערעור מופנה כנגד קביעות עובדתיות של בית משפט קמא, שבאלה אין בית המשפט של הערעור נוהג להתערב. לעמדת המשיבים, לא יגרם נזק למבקשת אם בקשתה תדחה, מחמת שאין היא עושה כל שימוש בנכס, ולכל היותר שימוש מועט, שאינו שקול לצרכי העיר צפופת האוכלוסין, והנכס דרוש לרווחת התושבים. עוד נטען כי הגיע העת לבצע את פסק הדין במיוחד נוכח הזמן הרב של התמשכות ההליך.

בהתאם לתקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, וההלכה הפסוקה שפירשה אותה, בית המשפט אינו נוהג ככלל לעכב את ביצוע פסקי דינו. בהקשר זה נקבע כי על בית המשפט הנדרש לבחון את הבקשה לעיכוב ביצוע, להביא בחשבון שני שיקולים עיקריים: האחד, סיכויי הצלחת הערעור והשני מאזן הנוחות, קרי הנזק שייגרם למבקש את עיכוב הביצוע, אם לא יעוכב פסק הדין לעומת הנזק שייגרם למשיב, אם ביצוע פסק הדין יעוכב (לעניין זה ראה: ע"א 7094/10 רותם צורן נ' ניתאי שפירא [2010].

מן הכלל אל הפרט;

לאור ההלכה הפסוקה דלעיל, רובץ הנטל על המבקשת להוכיח כי עומדת היא במבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה, קרי סיכויי הצלחתה בערעור וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה.

סיכויי הערעור:

לכאורה אין המבקשת עומדת במבחן סיכויי הערעור. לעניין זה דומה כי סיכויי הערעור אינם רבים, שכן עסקינן בבקשה לרשות ערעור על פסק דין המאשר פסק בורר ובכגון דא, בית המשפט של הערעור אינו נוטה להתערב. זאת ועוד, תקיפת פסק הדין הינה בעיקר בעניינים שבעובדה שאף בכגון אלה ממעט בית המשפט של הערעור להתערב. הוסף לכך כי בית המשפט העליון כבר נדרש בעבר לסכסוך נשוא ההליך עת דחה ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית משפט קמא שלא לפסול את עצמו, באחד העניינים נשוא בקשת רשות הערעור עליהן מסיגה המבקשת, וגם בכך יש כדי להקשות על סיכויי הערעור.

מאזן הנוחות:

צודקים המשיבים בטענתם בדבר הפגם שנפל בבקשה בכך שאינה נתמכת בתצהיר ובמיוחד נכון הדבר ביחס לטענות המבקשת באשר למאזן הנוחות אותה היה עליה לתמוך בתצהיר. שומה על בעל דין הטוען שיש לעכב את ביצוע פסק הדין שניתן נגדו, ומעלה בהקשר זה טענות עובדתיות, להגיש תצהיר התומך באותן טענות. למותר לציין כי אין לבית המשפט ידיעה שיפוטית בנוגע לטענות המבקשת באשר לנזקים הנטענים שעלולים להיגרם לה אם ביצוע פסק הדין לא יעוכב והעדר נזקים לצד השני אם יעוכב, כטענתה. משכך לא עומדת המבקשת בנטל המוטל עליה באשר למבחן מאזן הנוחות.

לא התעלמתי מהלכות פסוקות לפיהן נוטה בית המשפט לעכב ביצוע פסקי דין של פינוי מקרקעין עד למתן פסק הדין בערעור, אך זאת נעשה דרך כלל במקרה של פינוי נכס המשמש למגורים, בהבדל מנכס המשמש למסחר. בעניין זה אפנה לע"א 5511/06 אמינוף נ' א. לוי השקעות ובניין בע"מ:

"אמת, בתי המשפט נוטים להיענות בבקשות עיכוב בביצוע שעניינן בנכסי מקרקעין מסוימים, כגון דירת מגורים, וזאת בשל ההשלכות המיידיות החמורות של פינוי אדם ומשפחתו ממקום מושבם הקבוע. אולם, אין זה המקרה שלפני, בו המבקשים מתגוררים בארצות הברית, ואילו הנכס נשוא פסק הדין משמש לצרכים מסחריים גרידא".

(ההדגשה אינה במקור - א.א.)

פשיטא, היה עלי לדחות את הבקשה. עם זאת, ועל מנת שלא ייווצר מצב שהעירייה תעביר את זכויותיה בנכס לצד ג', באופן שעלול לסכל את פסק הדין במקרה ובקשת רשות הערעור תתקבל, ניתן בזאת צו האוסר על העירייה לעשות כל דיספוזיציה בזכויותיה בנכס, עד הכרעה סופית בבקשת רשות הערעור. כתנאי לכך, על המבקשת להפקיד תוך 7 ימים מיום מתן ההחלטה סך של 50,000 ₪ בקופת בית המשפט או ערבות בנקאית בגובה סכום זה, אשר ישמש בטוחה לנזקים שייגרמו למשיבים, אם ייגרמו, כתוצאה מצו איסור הדיספוזיציה האמור.

הוצאות הבקשה לעיכוב הביצוע, יובאו בחשבון במסגרת בקשת רשות הערעור.

ניתנה היום, כ"ג אדר א תשע"א, 27 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשגר את ההחלטה בפקס' לב"כ הצדדים.

תזכורת ערבונות ליום 7.3.11.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>