רשק נ' דניאל ואח'

פסק דין

תביעה בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובע בתאונה מיום 06/08/09.

התובע טוען כי הוא נסע במכוניתו ברחוב כנפי נשרים בירושלים בנתיב הימני מתוך שני נתיבים המובילים מכיוון הר נוף לכיוון התחנה המרכזית. התובע הבחין בנתבע אשר עמד בנתיב הנגדי והמתין במטרה לפנות פניית פרסה לנתיבו של התובע. התובע המשיך בנסיעתו אך לפתע התפרץ הנתבע לכביש והתובע אשר לא הספיק לבלום פגע בו.

הנתבע מודה כי הוא התכוון לבצע פניית פרסה. לדבריו הוא המתין שהדרך תתפנה וכאשר ראה שבנתיבים הנגדיים עומדים במעבר החצייה שני כלי רכב – מכונית ואופנוע –הוא החל בפניה, אלא שאז הגיח התובע מהנתיב הימני ביותר ופגע בנתבע מאחור לאחר שהנתבע השלים את פניית הפרסה והספיק לנסוע כשלושים מטר.

כאמור, הנתבע מודה כי הוא ביצע פניית פרסה. על מי שמבצע פניית פרסה מוטל הנטל לוודא כי הנתיב הנגדי פנוי באופן המאפשר את השלמת הפניה בבטחה. עצם התרחשות התאונה מתיישבת טוב יותר עם טענת התובע שהנתבע התפרץ לנתיבו, אלא אם כן אשתכנע כי התובע התרשל בכך שעקף מימין את המכונית והאופנוע שעמדו במעבר החצייה. לאחר ששמעתי את שני הצדדים לא שוכנעתי כי התובע התרשל כטענת הנתבע. ראשית, לנתבע אין עד אשר יוכל לתמוך בגרסתו. הנתבע נטל ,כנראה, את מספר הטלפון של נהג האופנוע, ברם הוא אבד לו ולכן אין לו אלא להלין על עצמו בעניין זה. שנית, מיקום הפגיעות בשני כלי הרכב – הפינה השמאלית קדמית ברכב התובע והפינה הימנית אחורית ברכב הנתבע – מתיישבות טוב יותר עם הגרסה שלפיה הנתבע לא הספיק לסיים לחלוטין את פניית הפרסה, שכן אם הוא היה מסיים את הפניה ניתן היה לצפות שהפגיעות יהיו במרכז כלי הרכב. שלישית, מטענת הנתבע עולה כי אף לשיטתו התובע נסע בנתיב הימני ביותר וכי בנתיב זה אירעה התאונה. מכך מתבקשת המסקנה כי הנתבע ביצע פניית פרסה רחבה במקום פניית פרסה צרה כנדרש בדין. ורביעית, גם אם עמדו מכונית ואופנוע בנתיב השמאלי במעבר החצייה עדיין היה על הנתבע לוודא שאין כלי רכב שמתקרבים לצומת בנתיב הימני.

כאמור, לא שוכנעתי כי התובע עקף את המכונית והאופנוע במעבר החצייה ולכן אינני קובע כי קיים אשם תורם מצד התובע.

צודק ב"כ הנתבעים בטענתו לפיה התובע לא הציג קבלות בדבר תיקון מכוניתו. התובע נשאל על כך והשיב כי תיקן את מכוניתו בוואדי ג'וז ללא קבלה. המסקנה המתבקשת הינה שיש לקזז מדו"ח השמאי את סכום המע"מ, וכן סכום נוסף המבטא את העובדה שהתובע לא הצליח להפריך באמצעות קבלה את טענת הנתבע לגבי המחירים הנמוכים יותר שנהוגים במוסכי ואדי ג'וז. כמו כן, לא הוכח הנזק בגין השבתת הרכב ו"הוצאות שונות".

אשר על כן, אני מורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 6,000 ₪ נכון להיום בתוספת אגרת בית המשפט ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪.

המזכירות תחזיר את המוצגים לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ט חשון תשע"ב, 16 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: