רשות שמורות טבע - תביעות נ' קייס ואח'

גזר דין לנאשמים 2 ו- 3

הנאשמים הורשעו עפ"י הודאתם בעבירות שונות של ציד בלתי חוקי. העבירות נעברו לפני קרוב ל- 3 שנים עת עסקו הנאשמים יחד עם נאשם 1 בציד חוגלות, ומאוחר יותר אף נמצאו ברשותם נוצות של חוגלות שאותן צדו קודם לכן. הציד התבצע באמצעות שני רובי ציד, האחד של הנאשם 1 והאחד של הנאשם 3, אשר לגביו הוכח כי בוצע ממנו ירי.

הנאשם 1 נדון, במסגרת הסדר טיעון, כבר לפני למעלה משנה ובהתחשב בעובדה כי לא היה לו עבר פלילי ונוכח הודאתו שבאה בשלב מוקדם יחסית, נגזרו עליו קנס בסך 3,000 ₪, התחייבות בסך 10,000 ₪ ורובה הציד הוחזר לו.

הנאשמים שבפני החליטו להודות במיוחס להם כשנה מאוחר יותר ושמיעת הטיעונים לעונש נדחתה בכחצי שנה על מנת שיהיה לבדוק את עמדת שב"ס בנוגע לנאשם 3, שהוא סוהר.

הנאשם 2 הינו כבן 54, אין לו כל הרשעות קודמו ובארוע נשוא כתב האישום, לא נשא נשק. הוא משרת כסוהר בשב"ס, הודה, כאמור, במיוחס לו וחסך זמן שיפוטי אף כי עשה כן רק כשנתיים לאחר הגשת כתב האישום. בנסיבות אלו, סבורני כי יש לגזור את דינו בדומה לעונש שנגזר על הנאשם 1.

שונה מצבו של הנאשם 3. נאשם זה הינו כבן 47 ולחובתו שתי הרשעות קודמות בעבירות של ציד בלתי חוקי. האחת ישנה משנת 1991 והשניה משנת 2007 בגין עבירה משנת 2004. באותו עניין הוגש כתב האישום בעבירות של ציד חוגלות, ציד באזור אסור, החזקת רובה כשאינו ארוז בנרתיק, החזקת חיית בר וציד מחוץ לעונה. במסגרת הסדר טיעון שנערך לאחר שמיעת חלק מן הראיות, נותרו עובדות כתב האישום המקוריות על כנן אך הוראות החיקוק שונו והנאשם הורשע רק בהחזקת רובה ציד ברכב מחוץ לנרתיק והחזקת חיית בר.

הנאשם נדון לקנס בסך 4,000 ₪ והתחייבות בסך 6,000 ₪, ורובה הציד שבו עשה שימוש באותו ארוע חולט.

יצויין כי גזר הדין ניתן ביום 26/3/2007 ובעוד הנאשם ממתין לברור דינו באותו תיק, לא ראה כל מניעה להמשיך ולעבור את אותן עבירות עצמן וביום 19/2/2007 ביצע את העבירות נשוא תיק זה. בכך יש לראות חומרה יתירה אף מעבר לעצם החומרה הטבועה במעשים שכן, הדבר מלמד על הפקרות, על זלזול מוחלט בחוק ובבימ"ש ועל העדרה של כל כוונה לחדול ממעשים אלו.

על העבירות עצמן נאמר כבר רבות. מדובר במעשים חמורים, קלים לביצוע וקשים ללכידה והפוגעים פגיעה אנושה במרקם חיי הטבע בארץ עד כדי סיכון קיומו של מין זה ועל כן, על העונשים לשמש כהרתעה ומשקל נגד לפיתוי לעבור את אותן עבירות. בעניינו של הנאשם 3 הדברים מתבקשים אף יותר נוכח האמור לעיל.

התובעת מבקשת גם לחלט את רובהו של הנאשם 3 וזאת בהתאם למדיניות הקבועה בפסיקה ולפיה יחולטו רובי ציד המשמשים לציד בלתי חוקי, למעט במקרים חריגים ומפנה אף לפסיקה של בימ"ש המחוזי בנצרת ובימ"ש המחוזי בחיפה אשר אישרו החלטות של בתי משפט השלום לחלט רובי ציד אף בנסיבות שבהן לא היו לנאשמים הרשעות קודמות.

הסנגור מבקש לגזור גזירה שווה בין הנאשם 1 לבין שני הנאשמים. לטענתו אין להחמיר עם הנאשם 3 מעבר למה שנגזר על הנאשם 1 שכן, הוא הודה הודאה כנה ואמיתית ומעשיו אף גרמו לו להחליט לפרוש משב"ס. הסנגור טוען גם טענה נוספת ולפיה יש להימנע מחילוט רובהו של נאשם 3 היום מאחר ורובה אחר חולט על אף שאז לא היו לו הרשעות קודמות.

מדובר בטענה חסרת כל יסוד או היגיון, והמוליכה דווקא למסקנה הפוכה ולפיה יש להורות גם הפעם על חילוט הרובה, נוכח התנהגותו של הנאשם 3 ואינני רואה צורך להרחיב בעניין.

צודקת התובעת בטענתה כי הכלל הוא כי רובה ששימש לביצוע עבירה, כמו כל חפץ ששימש לביצוע עבירה, לא יוחזר לידיו של העבריין אלא בנסיבות חריגות. בענייננו, אינני מוצאת כל טעם לחרוג מכלל זה, במיוחד בהתחשב בעברו של הנאשם 3, כפי שתואר לעיל בהרחבה.

דברים דומים שנאמרו על ידי אושרו בע"פ 1318/04 של בימ"ש המחוזי בנצרת וכן נאמרו בע"פ 1270/05 של בימ"ש המחוזי בנצרת ובע"פ 902/05 של בימ"ש המחוזי בחיפה וכן בפסקי דין רבים אחרים.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשמים עונשים כדלקמן:

על הנאשם 2:

1.קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל 1/1/2010.

מיום במידה ותשלום כלשהו לא ישולם במועדו, תעמוד יתרת הקנס כולו לפרעון מיידי.

2.הנאשם יחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע במשך שלוש שנים מהיום מעבירה לפי החוק להגנת חיית הבר התשט"ו-1955. אם לא יחתום על ההתחייבות ייאסר למשך 100 ימים או עד שיחתום על ההתחייבות, לפי המוקדם.

על הנאשם 3: