רשות שמורות הטבע - תביעות נ' כנעאן ואח'

הכרעת דין

בפתח הכרעה זו הריני להודיע כי החלטתי לזכות את נאשם 2 מכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. את הנאשם 1 הרשעתי בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, למעט בעבירה של החזקת חיית בר מוגנת, ממנה זוכה.

רקע ועובדות

כנגד הנאשמים, אב ובנו, הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של ציד חיית בר, ציד ללא רישיון ציד , ציד בהרעלה, והחזקת חיית בר מוגנת.

כעולה מעובדות האישום הראשון בכתב האישום, בתאריך 16.8.07, סמוך לשעה 10:00, בטמרה, במקרקעין הידועים כגוש 18555 חלקה 7 המעובדים על ידי הנאשם 1 (להלן: "החלקה"), נמצאו 4 חצאי מיכלים שהכילו רעל מסוג מתומיל. מיכלי הפלסטיק הונחו על ידי הנאשמים בחלקה, קודם למועד זה, במטרה להרעיל חזירי בר. בחלקה נמצאו 4 חזירי בר מתים, אשר הורעלו על ידי הנאשמים. חזיר הבר הנו חיית בר מוגנת ולנאשמים לא היו רישיונות ציד ולא היה היתר למעשיהם.

כעולה מעובדות האישום השני בכתב האישום, בתאריך 31.8.07, סמוך לשעה 16:00, נמצאו בחלקה פיתיונות של חלקי עופות שהכילו רעל מסוג מתומיל וכן שקית של לאנט (תכשיר הדברה אשר החומר הפעיל בו הוא מתומיל). הפיתיונות הונחו ע"י הנאשמים בחלקה במטרה להרעיל חזירי בר.

במועד מתן תגובתם לכתב האישום אישרו הנאשמים כי החלקה נמצאת בבעלותם ולא חלקו על הרעלת החזירים, אולם טענו כי לא הם שהרעילו אותם. לנוכח תגובתם נשמעו ראיות בתיק.

מטעם המאשימה העידו שני עדים, פקחים של רשות הטבע והגנים והוגשו 16 מסמכים.

מטעם ההגנה העידו הנאשמים.

בסיכומיה ביקשה המאשימה לאמץ את עדויות עדי התביעה בהיותן אמינות, הגיוניות, סדורות ומשתלבות עם הממצאים שהוצגו בפני בית המשפט ולקבוע כי התנהגות הנאשמים שכללה אמירות שקריות וניסיונות התחמקות ברורים ממתן תשובות לשאלות עליהן נשאלו מחזקת את ראיות התביעה ומהווה ראיה נסיבתית כשלעצמה.

כן טענה המאשימה כי הראיות הנסיבתיות אשר הוגשו לבית המשפט מובילות למסקנה אחת ויחידה לפיה הנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להם בכתב האישום, כאשר לדידה, גם אם ייקבע שהנאשם 2 סיפק לאביו את החומר לאנט 90, ולא עשה דבר נוסף מעבר לכך, יש בכך כדי להרשיעו בעבירת הציד.

ב"כ הנאשמים טען בסיכומיו כי עדויות הנאשמים בבית המשפט היו עקביות והגיוניות והמאשימה מנגד, לא הביאה כל ראיה הסותרת את עדותם.

כן טען ב"כ הנאשמים כי המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ולא הצליחה להוכיח מעל לספק סביר כי הנאשמים ביצעו העבירות המיוחסות להן, שכן לא הוכח כי הפגרים אותרו בתוך החלקה, מתי מתו בפועל ולא הוכח כי לנאשם 2 קשר כלשהו לחלקה.

יריעת המחלוקת והראיות הרלוונטיות

יריעת המחלוקת בתיק מצומצמת ונוגעת אך לשאלה – מי הניח את הרעל בחלקת הנאשמים.

אסקור את הראיות הנוגעות לשאלה האמורה.

ראיות המאשימה

ע"ת 1, שי קורן (להלן: "קורן") העיד כי בסיור שערך בחלקה, ביום 16.8.07 מצא 4 פגרים של חזירי בר בריקבון מתקדם, ארבעה חצאי מיכלים מפוזרים בשטח שבתוכם נראית הרעלה ישנה, ושקית אריזה של חומר הדברה שנקרא לאנט 90. קורן תיאר את החלקה כחלקה מגודרת, נמצאת בתוך ואדי קטן, מוקפת בחורש טבעי ונטוע של קק"ל. בחלקה מטע זיתים צעיר ובין עצי הזית מקשת אבטיחים ומלונים, בהם ניתן היה לראות נזקים של חזירים, בעיקר לאבטיחים (דו"ח פעולה שערך קורן ביום 16.8.07 הוגש וסומן ת/3). קורן צילם תמונות של החלקה ושל הנזקים שנגרמו לאבטיחים (ת/1).

ביום 31.8.07 הגיע קורן פעם נוספת לחלקה. במועד זה גילה כי טרקטור חרש את המקשה של האבטיחים, וכן זיהה הרעלה טרייה בת מספר שעות או יום אחד לכל היותר, שבוצעה בדרך של הנחת מיכלי מים ובשר עם חומר לבן מפוזר בשטח. קורן נטל דגימות מהמים ואסף את החומרים (דו"ח הפעולה שערך קורן באותו יום הוגש וסומן ת/4).

ביום 3.9.07 ביצע קורן חיפוש בבית הנאשם 1 ומשזה לא נמצא בבית, הכניס בנו, הנאשם 2, את הפקחים והוביל אותם למחסן הרעלים. בחיפוש שנערך במחסן נמצאה שקית פתוחה של לאנט (דו"ח הפעולה של קורן המתייחס לאותו יום הוגש וסומן ת/6).