רשות שדות התעופה נ' ציון ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב מיום 7.11.2010 (כב' השופט יובל גזית) לפיה נתקבלה באופן חלקי תביעת המשיבים כנגד המבקשת לפיצוי בגין עיכוב בעבודות של מיגון אקוסטי אותן התחייבה המבקשת לבצע, לאחר שהעבודות נמשכו כשנה במקום 6 שבועות כפי שהוערך על פי ההתחייבות, והיא חוייבה לפצות את המשיבים בסך של 25,712 ₪ כולל הוצאות משפט.

לטענת המבקשת ביהמ"ש הסיק מסקנות עובדתיות שגויות וקיבל את גרסת המשיבים ללא ראיות התומכות בגרסתם.

לטענת המבקשת היה על בית המשפט להעתר לבקשתה להעביר את ההליך לבית משפט השלום על מנת שתוכל לצרף להליך את חברת הניהול שפעלה מטעמה ואת הקבלן המבצע, שכן קיימת מחלוקת האם המבקשת - בהיותה תאגיד - רשאית להגיש נגדם בבית המשפט לתביעות קטנות הודעת צד ג', והיא "זכאית היתה שלא להיגרר למחלוקת פוסקים זו". לחלופין היה על בית המשפט לדחות את מועד הדיון שהתקיים 4 ימים לאחר המועד האחרון להגשת כתב ההגנה מטעמה, על מנת לאפשר לה להערך להזמנת עדיה.

דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי לבקש את תשובת המשיבים.

מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר דיון יעיל, קצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה, ותכלית זו מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות לערער על פסק הדין (ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ ([פורסם בנבו], 17.3.09).

התערבות ערכאת הערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה ורצוי שלא להנציח פסק דין מוטעה המשמש לאותו בית משפט תקדים לתביעות דומות (ראו: גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים סטיה מן הכלל ובפסק הדין לא נתגלתה כל שגיאה המצדיקה תיקון בערעור.

בימ"ש קמא שמע את הצדדים לפניו וקבע את מימצאיו במחלוקת וזאת בין היתר בהתבסס על התרשמותו הבלתי אמצעית מעדותו של המשיב ולאחר שהמבקשת נמנעה מהבאת עדים רלוונטים הנדרשים כדי לסתור את גרסת המשיב. בנסיבות, איני סבורה כי המקרה הנדון נמנה על אותם מקרים מצומצמים שבהם מוצדקת התערבות ערכאת ערעור בממצאים העובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית (ראו גם: רע"א 3716/09 ‏ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ [פורסם בנבו], 21.9.09).

טענת המבקשת לפיה היה על בית המשפט לדחות את מועד הדיון על מנת לאפשר לה להיערך להזמנת עדיה - דינה להידחות. עיון בתיק בית משפט קמא בנט המשפט מעלה כי כלל לא נתבקשה על ידה דחיית מועד הדיון, מה גם שמועד הדיון הודע לה כחודשיים מראש, ההחלטה הדוחה את עתירת המבקשת להעברת התיק לבית משפט השלום הומצאה למבקשת כשלושה שבועות לפני מועד הדיון, כך שלכאורה לא היתה מניעה מזימון העדים לדיון, כפי שקבע בית המשפט, וניתן היה לעתור לקבלת צו לזימונם - דבר שלא נעשה.

הטענה לפיה היה על בית המשפט להעביר את הדיון לביהמ"ש השלום מאחר והמבקשת אינה רשאית להגיש הודעת צד ג' בבית המשפט לתביעות קטנות - לא הועלתה במסגרת הבקשה להעברת הדיון בבית משפט קמא אלא בבקשת רשות הערעור דנן בלבד, לאחר שלמבקשת נודעה התוצאה. לא ראוי היה לעשות כן, לאחר שהבקשה להעברת הדיון הובאה לפני הערכאה הדיונית כדי שהיא עצמה תשקול נושא זה, ולפיכך יש לדחות טענה זו.

יתרה מכך - ומאחר ולא מצאתי כל נימוק המצדיק את החזרת הדיון לבית משפט קמא - קבלת הטענה בשלב זה תחייב העברת הדיון לבית המשפט השלום כדי שיתחיל בדיון מחדש לאחר שכבר ניתן פסק דין, ולהביא שוב את הראיות לפניו. תוצאה כזו אינה מניחה את הדעת והיא תחטא לאינטרס הציבורי שבייעול ההליכים ובקיצור הדיונים בבית המשפט לתביעות קטנות ותגרום לאובדן זמן שיפוטי יקר, לאחר שהוקדשו המשאבים לצורך ניהול ההליך בפני בית המשפט לתביעות קטנות. ממילא רשאית המבקשת לאחר שהסתיים ההליך להגיש תביעה בבית משפט השלום כנגד חברת הניהול והקבלן המבצע.

זאת ועוד, המבקשת לא הגישה הודעה לצד ג' - אלא בחרה לעתור להעברת ההליך לבית משפט השלום - ולא מן הנמנע שלו היתה עושה כן היה בית המשפט דן בהודעה (ואף דוחה את מועד הדיון), שכן, כפי שגם ציין בפסק דינו "על פי הפסיקה בית המשפט נעתר לעתים לבקשות כגון דא", ולא ניתנה עדיין הלכה מחייבת בעניין. מה גם שרשאית היתה המבקשת לעתור לצרופם של נתבעים נוספים כמו הקבלן מטעם המשיבים, להליך.

לאור האמור לעיל ומכח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובה. אין צו להוצאות. פקדון ככל שהופקד יוחזר למבקשת.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"א, 12 דצמבר 2010. המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: