רשות השידור נ' זחאלקה

החלטה

עפ"י החלטת רשם ההוצל"פ מיום 12/5/2013 המועד האחרון להגשת התנגדות בלא להזקק לארכה חל ביום 12/6/2012.

המבקש הגיש התנגדות יחד עם בקשה להארכת מועד ביום 12/5/2013, היינו, למעלה משנה באיחור.

בקשת המבקש עותרת לקבוע, כי ההתנגדות הוגשה במועד ולחילופין, לראותה כבקשה להארכת מועד.

אלו שני סעדים שונים, אשר אינם חילופיים זה לזה:

קביעה, כי ההתנגדות מוגשת במועדה מן הראוי שתידון בפני רשם ההוצל"פ, אשר בפניו מונח גלוי ופתוח תיק ההוצל"פ על כל המצוי בו.

הבקשה להארכת מועד אכן בסמכות בימ"ש זה.

בקשת המבקש נסמכת בתצהירו מיום 9/5/2013 בו מצהיר, כי מעולם לא הומצאה לידיו אזהרה אודות ההליכים המתנהלים נגדו בתיק ההוצל"פ שבכותרת, כי רק ביום 6/5/2013 או במועד סמוך לכך נודע לו מפקיד משרד הרישוי כי קיימת הגבלה על רישיון הנהיגה שלו.

משכך אירע, פנה אל ההוצל"פ, שם נודע לו, כי ההגבלה מקורה בתיק זה, הוא צילם "את כל חומר התיק ונדהם למראה עיניו".

בסעיף 3 לתצהיר מוצהר, כי בניגוד לאמור באישור המסירה לפיה האזהרה נמסרה לבן דודה בשם מחמוד זחאלקה, הרי שלא מדובר כלל במסירה שכן בן דודה אינו בן משפחה לצורך מסירת אזהרה לחייב וממילא אף לא אחד מבני הדודה של המבקש אינו מתגורר עימו. יתרה מזו בכל השכונה בו מתגורר אין בני דודה של המבקש ואין קרוב בשם כשמו של המבקש.

המבקש מצהיר, כי הוא גרוש המתגורר בגפו מזה שנה וחצי.

תשובת המשיבה הוגשה ביום 16/6/2013 ולה צורף כנספח א' אישור מסירה המעיד, כי שליח המשיבה ביקר פעמיים בביתו של החייב ובפעם השנייה בהעדרו מסר את האזהרה למחמוד זחאלקה בן דודה של המבקש שהינו בן משפחה הגר עימו ונראה, כי גילו מעל 18.

התשובה עצמה מציינת, כי נסיבות השמורות עם המבקש בחר להסתיר מביהמ"ש שיחה טלפונית בינו לבין משרד ב"כ המשיבה מיום 16/5/2011, כחודשיים לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ ושלושה ימים לאחר המצאת האזהרה ובמהלכה ציין, כי הוא מתגורר עם הוריו ובכוונתו לפנות במישרין אל המשיבה על מנת להסדיר את הנושא מולה.

עוד מציינת המשיבה, כי המסירה עפ"י העובדות שבאישור המסירה יושמה באמצעות קרוב משפחתו שנכח בכתובת המבקש. (לתשובה לא צורף תצהיר מוסר – ש.ר).

ביום 16/7/2013 מצביע המבקש על העדרו של תצהיר מוסר ומציע למחוק כל תיעוד עובדתי בהקשר זה וכן ביחס לאותה שיחת טלפון הנזכרת בתשובה אף היא טענה עובדתית שראוי היה לתמוך בתצהיר.

בחנתי את מכלול הכתבים שהניחו הצדדים בפני, מצאתי, כי האמור בתצהיר המבקש, אינו תומך בטענה, כי לא הומצאה לו האזהרה לחייב אלא אך כי לא נמסרה לידיו.

גם המשיבה בתשובתה מציינת וכך גם עולה מאישור המסירה, כי האזהרה לא נמסרה לידי המבקש.

שני הצדדים מאזכרים (כמו גם אישור המסירה) כי האזהרה נמסרה למבקש באמצעות בן הדודה שלו.

בהניחי, כי אמת ויציב הדבר, הרי שכלל אין מדובר במסירה כדין.

היותו של פלוני בן משפחה של אלמוני צריכה סימוכין נאותים, קביעות המוסר באישור המסירה אינן בגדר סימוכין לסטטוס המשפחתי של אותו בן דודה. מעבר לכך, המצאה לבן משפחה אפשרית רק אם אין אפשרות למצוא את הנמען, היינו, המבקש.