חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

רשות השידור נ' גמגום יעקוב ואח'

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
4506-09
3.4.2011
בפני :
תמר בר-אשר צבן

- נגד -
:
רשות השידור
:
1. גמגום יעקוב
2. הנידה גמגום

פסק-דין

באת-כוח התובעת: עו"ד פאני יהלום

באת-כוח הנתבעים: עו"ד א' שאמא

פסק דין

התובעת הגישה אל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב (תיק הוצל"פ ירושלים 03-34148-08-9), המתייחסת לחוב של הנתבעים בגין אגרת טלוויזיה בסך של 5,787 ₪, שנוצר במהלך התקופה שבין חודש ינואר 2001 ועד חודש פברואר 2007. הנתבעים הגישו התנגדות, ובהחלטת הרשמת מיום 5.4.2009 ניתנה לנתבעים רשות להתגונן ונקבע שהתובענה תתברר בסדר דין מהיר.

2.בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 9.9.2009 בפני כבוד השופט מוריס בן-עטר ז"ל, העיד הנתבע 1, ולאחר מכן הגיעו הצדדים להסכמה דיונית שלפיה הצדדים יסכמו את טענותיהם בכתב, ופסק הדין יינתן על סמך המסמכים המצויים בתיק בית המשפט, והעדות שנשמעה. כן הוסכם שלא תיטענה טענות כלפי קבילותו של הדו"ח שצורף לכתב התביעה, המפרט את חובם של הנתבעים, וכי הוא יהווה ראיה קבילה.

בעניין סיכומי הטענות, קבע בית המשפט מגבלות על היקף הסיכומים, ובין השאר כי אלו לא יעלו על שלושה עמודים, ויודפסו במרווחים של שורה וחצי. יוער כבר עכשיו, שהתובעת חרגה מהיקף הסיכומים, בכך שאלו שהוגשו מטעמה הודפסו במרווחים של שורה אחת. כך גם הגישה סיכומי תשובה, מבלי שניתנה לה רשות להגשתם.

3.תובענה זו, לרבות הראיות שנשמעו במסגרתה, נשמעו כאמור, לפני כבוד השופט מוריס בן-עטר ז"ל, שנפטר בחודש פברואר 2011, לאחר שהצדדים הגישו את סיכומי טענותיהם, אך קודם למתן פסק הדין. בהתאם להנחייתה של נשיאת בית משפט זה, כבוד השופטת שולמית דותן, התיק הועבר אליי למתן פסק-דין.

תקנה 177 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה "רציפות הדיון", קובעת כי אם נמנע משופט לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדויות כאילו הוא עצמו שמע אותן, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו. לפיכך, פסק הדין יינתן מבלי שעדות הנתבע 1, שנשמעה בפני כבוד השופט בן-עטר ז"ל, תשמע פעם נוספת (ע"א 534/69 אהרן שושני נ' יפה אלזם ואח', פ"ד כד(1) 145 (1970), בעמ' 147; ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק ואח', פ"ד כז(1) 768 (1973) בעמ' 773; ע"א 387/74 יוסף אברהם נ' בתי מרגוע ומלונות "היוזם" בע"מ, פ"ד כט(1) 353 (1974), בעמ' 356; ע"א 577/94 אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ' גלי עטרי, פ"ד נא(5) 241 (1997) בעמ' 249).

4.טענת הנתבעים בתמצית, כפי שאף העיד הנתבע 1, היא שמשנת 1992 החזיק ברשותו מקלט טלוויזיה ואז גם שילם את האגרה המתחייבת מכך. בשנת 2000, מטעמי דת, החליט שאינו מעוניין שיהיה בביתו מקלט טלוויזיה, ולכן תרם אותו לעמותה שמסרה אותו לנזקקים. הוא קיבל אישור מהעמותה על כך שמסר לה את הטלוויזיה, אך לא שמר את האישור במשך זמן כה רב.

במסגרת סיכומי טענות הנתבעים, העלו הם שתי טענות חדשות. האחת, שיש לדחות את התביעה מחמת התיישנותה. בעניין זה ייאמר כבר עכשיו, כי הטענה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה. אפילו היה בסיס לטענה ביחס למקצת החוב, משהועלתה הטענה לראשונה בשלב הסיכומים, הרי שדינה להידחות. השנייה, כי יש לדחות את התביעה מטעמי צדק, מאחר שהתובעת לא שלחה אל הנתבעים דרישות תשלום. בעניין טענה זו, מקובלת עליי תשובתה של התובעת, כי כתובתו של הנתבע במרשם האוכלוסין אינה מדויקת, וכי רק בדיון הצהיר על כתובתו המדויקת, ויכול שמטעם זה לא ניתן היה לשלוח אליו דרישות תשלום, או שאלו שנשלחו, ככל שנשלחו, לא הגיעו ליעדם.

5.סעיף 28א בחוק רשות השידור, תשכ"ה-1965 קובע כי המחזיק במקלט טלוויזיה ישלם לרשות השידור אגרה שנתית, בסכום הקבוע שם (המתעדכן מעת לעת). הנתבע הודה שאכן החזיק בעבר במקלט טלוויזיה, אלא שלטענתו, חדל מהחזקתו בשנת 2000 מטעמי דת.

תקנה 6 בתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה), התשמ"א-1981 קובעת כי "אדם המוכר או מעביר בדרך אחרת מקלט טלוויזיה לאדם אחר, יודיע על כך בכתב למנהל, תוך שלושים ימים ממכירת המקלט או העברתו, ויציין בהודעתו את השם המלא, המען ומספר הזהות של הקונה או מקבל ההעברה".

תקנה זו מטילה את החובה על המחזיק במקלט טלוויזיה להודיע על הפסקת החזקתו או על העברתו לאחר. תכליתה של התקנה היא, לסייע לרשות השידור ליצור מנגנון יעיל של גביית האגרה, כך שמי שלא ימלא אחר חובתו לדווח בהתאם להוראותיה של התקנה, ייאלץ לשאת בעצמו בתשלום האגרה בהתאם לחוק. בדרך זו נושא המחזיק במקלט הטלוויזיה באחריות לכך שאם יעביר את המקלט לאחר, בין במכירה ובין בהעברה אחרת, לא יגרום בכך חסרון כיס לרשות השידור, שלכאורה לא יהיה לה ממי לדרוש את האגרה, או שלא תדע ממי לדרוש. כך נקבע בפסיקת בתי המשפט פעמים רבות, וכך גם נקבע שהדרישה שההודעה על-פי תקנה זו תיעשה בכתב, היא דרישה מהותית.

6.הנתבע לא טען שהודיע לרשות השידור על העברת מקלט הטלוויזיה לאחר, וגם לא הראה למי אמנם העביר את מקלט הטלוויזיה. לפיכך, אין מנוס מדחיית התביעה.

התביעה נדחית.

לאור חריגת התובעת מהיקף הסיכומים כפי שנקבע, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח באדר ב תשע"א, 03 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>