רשות השידור חיפה נ' שלאבנה_עומר

פסק דין

בפני תביעתה של רשות השידור לתשלום סך 5745.30 ₪ המהווה לטענתה את חובו של הנתבע כלפיה בגין אגרת טלביזיה לשנים 2001-2007.

הנתבע מצידו מכחיש החזקת מקלט מטעמי דת.

הדיון התארך מאד,שני עדי התובעת נחקרו ארוכות וב"כ הנתבע סיכם בכתב,המשיבה לא ראתה לנכון להשיב במועד שנקבע בסוף דיון ההוכחות.

מדובר בתביעה בסכום נמוך מאד המתנהלת בסדר דין מהיר ולכן פסק הדין ינומק בתמצית וברוח תקנה 214ט"ז לתקסד"א.

הכלל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה,חוק רשות השידור קובע חזקות שבהתקיים נסיבות מסוימות מעבירות את הנטל לאזרח.

מכל מקום,על התובעת לעמוד בנטל ראשוני ולהראות כי האזרח החזיק במקלט בזמן רלבנטי ובכך להעביר את הנטל אליו ע"מ שיוכיח כי שוב איננו מחזיק במקלט.

על פי הנטען בתצהיר התובעת מפיו של מר ג'ינו התקבל במשרדי התובעת ביום 25.9.01 דיווח סוחרים על פיו רכש הנתבע מקלט ביום 1.1.99.

הנתבע הכחיש בעדותו שרכש מקלט אי פעם בחייו.

כאשר מעיינים בנספח א' לתצהיר התובעת הנ"ל מגלים כי אין כל אזכור לרכישה המתועדת ב"דו"ח סוחרים" אלא יש דווקא אזכור ל"סורק בשטח" שלכאורה גילה מקלט אצל הנתבע ביום 25.9.01 וייחס אותו על פי הערכה "חופשית" לתחילת שנת 1999 ומכאן גם התאריך ה"עגול" 1.1.1999 , שיטה זו של הערכת גיל המקלט עלתה בעשרות תיקים דומים אחרים.

אלא שדו"ח סוחרים הוא דבר אחד וביקור סוקר הוא דבר אחר. משקל דו"ח סוחרים שנערך כחוק ומכיל פרטים של האזרח שהסוחר לא יכול היה לדעת אותם סתם כך משקלו רב יותר מדו"ח ביקור שלא ברור איך,על ידי מי,היכן ולמה נערך.

גם הסתירה בין לשון התצהיר לטיב נספח א' איננו מסייע לתובעת לעמוד בנטל הראשוני הנדרש.

העד השני מטעם התובעת היה מר מזאוי ויסאם שביצע ביקור בית בבניין בו מתגורר הנתבע ביום 25.5.11 ולטענתו הגיע תחילה לבית אימו של הנתבע,זו מסרה לו שאין איש בבית הנתבע ואח"כ ראה ושוחח גם עם אשת הנתבע שסירבה להכניסו לביתה וביקשה ממנו לבצע את הביקור בנוכחות בעלה לכשיחזור מעבודתו. על גג הבית מצא מר ויסאם 2 צלחות לווין.

מר ויסאם נחקר ארוכות ובאופן מעמיק מאד אם כי כלל לא ברור מדוע היות והנתבע אישר כל פרט ופרט לגביו נחקר מר ויסאם,הנתבע אישר שיש צלחות לווין על הגג,אישר שמר ויסאם שוחח עם אימו ואשתו,אישר את שם אשתו,אישר שבבית הוריו יש מסך טלביזיה שטוח ושהם גרים עימו באותו הבניין.

הגם שזכותו של ב"כ הנתבע לחקור את עדי התובעת באופן יסודי,משלא חולקים על העובדות כולן או מרביתן,אין מקום לחקירה נגדית כה מעמיקה והעניין יילקח בחשבון בהמשך.

לא נסתרו טענות הנתבע לפיהן לא היה מעולם מנוי לחברת כבלים, כי אין כבלים היורדים מהצלחות אל תוך ביתו וכי מעולם לא רכש מקלט והתובעת לא הביאה שום ראיה כי העובדות בשטח שונות.

סוף דבר, מכל המקובץ לעיל עולה כי התובעת לא עמדה בנטל ולא העבירה אל הנתבע ודין התביעה להידחות.

הדיון התארך מאד למרות שלפחות על פי מה שהתגלה ניתן היה לוותר כליל על חקירת עדי התובעת או לפחות לוותר על שאלות הנוגעות לביקור הבית ולהסתפק בחקירת הנתבע. עניין זה יילקח בחשבון בפסיקת ההוצאות.

אשר על כן נדחית התביעה והתובעת תשלם לנתבע הוצאות מתונות בסך 900 ₪ תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"א, 17 יולי 2011, בהעדר הצדדים.