רשות השידור חיפה נ' דיאב

פסק דין

בפני תביעתה של רשות השידור לתשלום סך 4188 ₪ בגין אחזקת מקלט טלביזיה לשנים 2002 עד מחצית ראשונה של שנת 2007.

התובעת מתבססת על שני תצהירים,האחד תצהירו של מר ג'ינו שאומץ ע"י מר פורמן והוא תצהיר התומך ברשומות התובעת והשני תצהירו של מר ויסאם שביצע ביקור בית אצל הנתבע בדצמבר 2010.

כבר עתה יש לומר כי כל טענות הצדדים ביחס לביקור הבית מדצמבר 2010 אינן רלבנטיות היות ואין חולק כי בשנים הרלבנטיות לתביעה התגורר הנתבע בבית אחר שמתואר הן בביקור בית משנת 2003 והן ע"י הנתבע והוא בית הוריו.

הביקור בשנת 2010 איננו מתייחס כלל לבית ההורים ולכן איננו רלבנטי.

למר פורמן שהעיד מטעם התובעת אין ידיעה אישית ביחס למה קרה או התגלה בביקור הבית הנטען משנת 2003 והדבר היחידי שהיה יכול להעיד לגביו הוא שהביקור נרשם ותועד ברשומות התובעת הא ותו לאו.

אלא שהנתבע בעדותו אישר חלק מהעובדות הרשומות בדו"ח,הוסיף עובדות חדשות וסתר עובדות מהותיות שהופיעו בתצהירו ולכן במאזן הכולל הראיות מביאות למסקנה שיש לקבל חלק מהתביעה.

הנתבע טען בתצהירו שהוא אדם דתי ומנוע מלהחזיק מקלט טלביזיה בדירת מגוריו (סעיף 3 לתצהיר).

הנתבע גם טען כי הוא מתגורר בדירת אימו (סעיף 5 לתצהיר).

ולבסוף טען הנתבע באופן מפורש כי אימו לא רכשה מעולם מקלט טלביזיה וגם לא קיבלה כזה במתנה.

בעדותו סתר הנתבע את טענותיו אלה,מתברר שבדירת אימו היתה טלביזיה,היה חיבור לכבלים פיראטיים, אימו רכשה מקלט טלביזיה ואולי אפילו שניים, בחקירה החוזרת לא זכר אם אימו רכשה או קיבלה מקלט אך הדבר איננו רלבנטי שכן ההחזקה היא הקובעת.

סתירה מפורשת זו בין התצהיר ולבין העדות ממוטטת את ליבה של גרסת ההגנה.

מעבר לכך הודה הנתבע בפרטים שונים המופיעים בדו"ח הביקור משנת 2003 כמו מספר הקומות בבית אימו ומספר ילדיו דאז פרטים שספק אם יכול היה הסוקר לדעת אלמלא הגיע לבית.

הנתבע אישר כי בית האם היה מחובר לכבלים ואף אישר שיתכן כי החיבור היה לפני יותר מ-7 שנים אם כי לא היה בטוח בכך.

בפסקי דין רבים נקבע שביחידת דיור/בית אב ניתן לחייב כל בגיר בתשלום האגרה ובלבד שזו תשולם פעם אחת. לא ניתן לאפשר לבני המשפחה/השותפים לדירה ל"זרוק" את החבות אחד על השני. לא הבעלות בבית,גם לא הבעלות במקלט הן היוצרות את העילה אלא ההחזקה וזו משותפת לכל הדיירים בדירה,כל אחד מהם נחשב כמחזיק במקלט ולכן החבות יכולה להיות של כל אחד מהם ובלבד שלא תשולם אגרה כפולה (וזו גם לשון ומשמעות תקנה 5ב' לתקנות רשות השידור (אגרות,פטורים,קנסות והצמדה,התשל"ד-1974) וגם הגשמת תכלית החוק).

הנתבע לא ידע לומר האם אימו שילמה אגרה בעד המקלט בשנים הרלבנטיות.

סוף דבר

הגנת הנתבע קרסה הן מהפן העובדתי והן מהפן המשפטי ויש לחייבו בתשלום אגרת טלביזיה אלא אם כן שולמה האגרה ע"י אימו. אשר לסכום החיוב,לכאורה מרגע שהוכחה אחזקה עובר הנטל לנתבע להראות מאימתי הוא מחזיק במקלט ומדוע אין לחייבו בגין המקלט,בעניין זה אלך לקראת הנתבע,אתן משקל נמוך לנטל זה שבו לא עמד ואתעלם גם מדוח הביקור משנת 2003 ואחייבו רק בגין 7 שנים לאחור מיום עדותו בפני ובהתאם לתשובה שענה ביחס לשאלת ב"כ התובעת שנגעה למועד החיבור לכבלים.

זאת ועוד,נוכח השיהוי שננקט לא אחייבו גם בקנסות הפיגורים ואסתפק בקרן האגרות לשנים 2004 עד 2007 מעוגלות כלפי מעלה.

אשר על כן הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך 1600 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1000 ₪ וזאת עד 1.7.11 שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.