רשות השידור חיפה נ' אבו עלי עבד

החלטה

בפני בקשת הנתבע לביטול פסק דין שניתן כנגדו ביום 18.11.07.

ראשית,כנגד הנתבע לא ניתן פסק דין ביום 18.11.07.

הנתבע "שכח" (או שלא) שביום 27.10.08 הגיש כבר בקשה לביטול פסק דין שניתן כנגדו בהעדר התייצבות ביום 18.9.08 . פסק דין שאגב,אין חולק שאין לגביו חובת ביטול מן הצדק (ראה בקשת הנתבע המודה כי ההזמנה לדיון נשלחה לכתובת שציין ככתובת למסירת כתבי בי דין).

מוזר מאד שהנתבע לא בדק מה עלה בגורל אותה בקשה שכן כבר ביום 2.11.08 ניתנה החלטה הקובעת את הבקשה לדיון ליום 2.6.09.

ההחלטה נשלחה לכתובת הנתבע בציון ת.ז. שלו.

בנוסף נשלח גם זימון לדיון בציון ת.ז. שלו.

האישורים הוחזרו ע"י רשות הדואר ונחזים להיות חתומים ע"י בני משפחתו של הנתבע כאשר הדוור בשם "אמל" הוא אותו דוור שהמציא את כתבי בי דין בתיק לבני משפחה שונים (נדין,אחלאס ומוחמד).

הנתבע לא התייצב לדיון שנקבע לבקשתו לביטול פסק הדין שניתן משום שכאמור לא התייצב לדיון הוכחות ולכן נדחתה הבקשה שהגיש אז.

הנתבע שבקשתו דאז כמו גם בקשתו דהיום נוסחו ע"י עורכי דין לא טרח לברר מה עלה בגורל בקשתו לביטול פסק הדין הגם שחלפו 3 שנים ורבע מאז הגיש את בקשתו.

הדברים אינם מסתדרים עם טענתו בבקשה הנוכחית לפיה "חשיבות ההתדיינות בתיק חשובה מאד עבורו". ההתדיינות בתיק כלל לא חשובה עבורו והוא הוכיח זאת בהתנהלותו עד כה.

אז אם אין חובת ביטול פסק הדין מן הצדק ומסתבר שגם הבקשה שהגיש הנתבע בזמנו לביטול פסק דין איננה מעניינת אותו כהוא זה אז אולי יש לו הגנה כה מפורטת וכל כך טובה המצדיקה התייחסות לבקשה הנוכחית?

התשובה שלילית. הנתבע איננו מציג הגנה מפורטת ובעיקר איננו מתייחס לדו"ח הביקור מיום 16.1.08 בו התגלה אצל הנתבע מקלט. הרי אם הנתבע כל כך רציני ונדרשו לו מעל 3 שנים להכין שתי בקשות לביטול פסק דין,יש להניח או לפחות לקוות שהוא הטריח עצמו לבדוק מה יש בתיק בית המשפט,אם כך עשה יש להניח שגילה כי מעבר לתצהיר אחד הכולל ראיות לכאורה להחזקת מקלט הרי יש עוד תצהיר-עדכני ביותר למועד הגשת הבקשה הראשונה ובכלל שממנו עולה כי סוקר מטעם התובעת ביקר בביתו,פגש באשתו וראה בעיניו מקלט בדירה.

הנתבע איננו מתייחס כלל לתצהיר זה המצוי פיזית בתיק בית המשפט. הוא לא התייחס אליו בבקשתו הראשונה מיום 27.10.08 והוא איננו מתייחס אליו גם בבקשתו הנוכחית.

לא ברור אם בא כוחו הנוכחי של הנתבע טרח לבדוק את התיק אך קרוב לוודאי הוא כי הנתבע עצמו לא מסר לבא כוחו ש:

הוא הגיש בר"ל.

הוא התייצב לדיון בבר"ל ונחקר.

הוא זומן כדין לדיון הוכחות.

הוא הודה בתצהירו שלו ובתצהיר עו"ד מסרי שסייע בידו בשעתו שאין חובת ביטול מן הצדק וכי מקור התקלה הוא טעות אנוש במשרד עורך הדין שנמסר ככתובת המצאת כתבי בי דין.

באופן תמוה חושב ב"כ הנתבע בחלק אחד של בקשתו כי פסק הדין ניתן בהיעדר הגנה ובחלק אחר שהוא ניתן בהיעדר התייצבות לקדם משפט,לא זה ולא זה.