רשות השידור חיפה נ' אבו יונס חמד

פסק דין

בפני תביעה כספית לתשלום סך 5672 ₪ המהווה לטענת התובעת את חובו של הנתבע בגין אגרת טלביזיה לשנים 2001-2007.

סכום התביעה כולל הפרשי הצמדה,קנסות פיגורים ושכ"ט עו"ד.

קרן החוב עומדת על 3165 ₪.

בתיק נקבעו מספר מועדי דיון ובסופו של דבר הגיעו הצדדים להסדר דיוני על פיו יינתן פסק דין על יסוד החומר ללא חקירות וללא טיעונים.

המחלוקת היחידה בין הצדדים היא בשאלה האם פטור הנתבע מחובת תשלום אגרת טלביזיה נוכח היותו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה.

עפ"י המסמכים שהגיש הנתבע,זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה מתחילה רק בחודש דצמבר 2004. ונשמר רצף עד דצמבר 2008.

משכך,אין חולק שבגין השנים 2001,2002,2003 ו-2004 (למעט חודש דצמבר ברם התשלום איננו חודשי) אין פטור על פי חוק.

אין גם חולק ביחס ללשון תקנה 5(א)(8) לתקנות רשות השידור (אגרות,פטורים,קנסות והצמדה) התשל"ד-1974 עליהן מתבסס הנתבע בהגנתו (בבר"ל) ואשר קובעות בין היתר כי הפטור יינתן "הכל לפי רשימות שהמציא המוסד לביטוח לאומי לרשות השידור".

הנתבע צירף רק טופס המאשר את תביעתו לגמלת הכנסה בדצמבר 2004 שאין בו אישור לפטור מאגרה ואין הוא בגדר רשימה של זכאי פטור המופנית לרשות השידור והמסקנה היא כי הוא לא נכלל באותן רשימות שנדרשות בסעיף 5(א)(8) הנ"ל.

עניין זה הוא בעל משמעות כי לא כל זכאי לגמלת הבטחת הכנסה זכאי גם לפטור מאגרת טלביזיה,על התובעת לקבל במפורש הוראה למתן פטור הכוללת את תיאור סיבת הפטור,תאריכי התחלה וסוף ומספרי אסמכתא.

אך לא רק זאת,תקנה 5(א)(8) בוטלה ביום 1.5.04 כשבצד הביטול ניתנו הוראות מעבר לגבי השנים 2002-2004 כשנקבע שביטול התקנה יחול על מי שלא קיבל גמלת הבטחת הכנסה בדצמבר 2002 (ואין ראיה שהנתבע קיבל כזו) וביטול יחול גם על מי שלאחר 1.5.04 לא היה זכאי לגמלה ברצף של 6 חודשים אלא אם היה אז בן 50 ובמקרה כזה הוא היה יכול ליהנות מפטור "מוארך" וגם זאת עד 30.12.04 בלבד. גם כאן מתמלא התנאי שהרי אין ראיה שהנתבע קיבל גמלה ברצף של 6 חודשים מיום 1.5.04 וממילא החודש היחידי שהוא יחול "ליהנות" ממנו הוא חודש דצמבר 2004 בלבד.

אבל,בנסיבות העניין "אפטור" את הנתבע בסכום העולה על האגרה היחסית לחודש דצמבר הנ"ל (ויש לזכור,הנתבע לא מופיע ברשימות המל"ל כזכאי לפטור) וזאת על דרך של ביטול כל קנסות הפיגורים ופסיקת שכ"ט מינימאלי עם אפשרות לפריסת תשלום המקובלת ברשות השידור במקרים אחרים ונוכח מצבו הכלכלי הקשה של הנתבע.

אשר על כן הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת רק את קרן החוב בסך 3165 ₪ ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 435 ₪ כולל מע"מ סה"כ 3600 ₪ וזאת בפריסה ל-9 תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מיום 29.1.10 ואילך,איחור של עד 5 ימי עבודה לא יחשב לאי עמידה בתשלום פסק הדין ברם מעבר לכך אם יקרה, תהא התובעת רשאית לבצע את יתרת סכום פסק הדין שיעמוד לפירעון מיידי ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

הצדדים רשאים להסכים ביניהם (ורצוי בתיעוד בכתב) על פריסה או צורות תשלום אחרות.

ניתן היום, כ' טבת תש"ע, 06 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: