רשות השידור/ המשרד הראשי נ' עוזיאל

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע תובענה בסדר דין מקוצר, במסגרתה תובעת רשות השידור מהמבקשת סך של 4,022 ₪ בגין אגרת טלוויזיה עבור השנים 2006-2012.

2. טענות המבקשת:

המבקשת טענה בהתנגדותה כי בשנת 2005 בעלה המנוח חלה במחלה סופנית וקשה, עקב כך פנו לסיוע רוחני מאת הרבנים והרבנים יעצו לה ולבעלה לחזור בתשובה.

בעלה של המבקשת החל להתחזק בדת, ולאחר שהרבנים הורו לבני הזוג להוציא את מקלט הטלוויזיה מביתם – השליכוהו מביתם בשנת 2005.

המבקשת הוסיפה וטענה כי רכשה מחדש מכשיר טלוויזיה רק בחודש מרץ 2013 וצירפה חשבונית רכישה.

3. טענות המשיבה:

ב"כ המשיבה טען כי השלכת מקלט טלוויזיה דורשת הודעה למשיבה על השלכתו במועד כנדרש ע"פ החוק ומאחר ואין מחלוקת כי המבקשת לא הודיעה – אין ליתן לה רשות להתגונן.

4. המחלוקת

המחלוקת בין הצדדים סבב סביב פרשנותה של תקנה 6 לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה), תשמ"א-1981 (להלן: "תקנה 6").

בעוד שלטענת ב"כ המבקשת לא חלה על המבקשת החובה להודיע לתובעת על השלכת המקלט מאחר והחובה להודעה כאמור חלה רק כאשר המקלט נמכר או מועבר בדרך אחרת לאדם אחר, טוען ב"כ התובעת כי יש לפרש את תקנה 6 כך שחלה על המבקשת החובה להודיע גם כאשר המקלט מושלך כפי שעשתה המבקשת.

ב"כ המבקשת נסמך על ההלכה אותה פסק כב' השופט מנחם קליין ב ת.א. 720517/07 רשות שידור נ' בלייר אליהו מיום 17.4.08 (להלן: "פ"ד בלייר"), שם נקבע כי אין לפרש תקנה 6 ככוללת חובת הודעה כאשר החזקה במקלט אינה מועברת לאדם אחר בשום צורה אלא מושלכת אל פח האשפה.

ב"כ המשיבה טען כי הלכה זו אינה היחידה ועל כן אין לפסוק על פיה ואף המציא פסקי דין אחרים אשר לטענתו קובעים להיפך.

ב"כ המשיבה המציא שני פסקי דין שניהם תומכים בדעה סותרת לכאורה לזו שנקבעה בפ"ד בלייר ונסמכים על פסק דינה של כב' השופטת איריס סורוקר ב ה.פ. 137/04 ויינברג נ' רשות השידור מיום 14.12.04 (להלן: "פ"ד ויינברג").

שם קבעה כב' השופטת סורוקר:

"בנוסף, הוטלה על המחזיק החובה להודיע לרשות השידור בדבר מכירה או העברה של המקלט לאדם אחר (תקנה 7) (הכוונה כנראה לתקנה 6 – ו.ש.). אני סבורה כי בתוך כך נכללת גם חובתו של אדם להודיע לרשות השידור על השמדתו או השלכתו של מקלט הטלוויזיה לאשפה, על מנת שתדע רשות השידור להימנע מגבייה נוספת."

כדי למנוע מתן רשות להתגונן למבקשת על סמך פרשנות תקנה 6, מבקש ב"כ המשיבה לטעון כי גם אם בפועל השליכה המבקשת את המקלט לפח האשפה, עדיין תהא חבה את חוב האגרה ולו משום שלא הודיעה על כך למשיבה.

5. דיון והכרעה:

עיינתי בפסקי הדין שהמציאו ב"כ הצדדים ואף מצאתי נוספים הדנים באותה השאלה ונחה דעתי כי הצדק עם ב"כ המבקשת באופן המחייב מתן רשות להתגונן למבקשת ולו בשאלה אחת והיא האם מכשיר המקלט אכן הושלך ויצא מחזקתה של המבקשת.

מעיון בפ"ד בלייר ופ"ד ויינברג לא מצאתי למעשה סתירה כלשהיא בין פסקי הדין.