רשות השידור/ המשרד הראשי נ' נעסי

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב, אשר הוגשה נגד המבקש בגין אי תשלום אגרת רשות השידור, בעד השנים 2005 עד 2010.

2. המבקש אינו מכחיש, כי הוא מחזיק מקלט טלוויזיה, ואינו טוען כי שילם את האגרה. לטענתו, הוא זכאי לפטור מתשלום האגרה, מאחר והוא מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה. לעניין זה צרף המבקש אישורי המוסד לביטוח לאומי, המעידים על זכאות רצופה לקצבה כאמור, מאז חודש אוגוסט 2004 ועד לשנת 2012.

3. לטענת המשיבה, אין פטור גורף מתשלום האגרה החל על מי שמקבל קצבת הבטחת הכנסה. לטענתה, בשנת 2004 בוטלה התקנה אשר העניקה בעבר פטור כאמור. על פי התיקון בתקנות, מי שזכאי לפטור הוא מי שהיה זכאי לקצבת הבטחת הכנסה בחודש דצמבר 2002, ובנוסף לכך לא חל נתק בזכאותו למשך תקופה העולה על שישה חודשים. לטענת המשיבה, עסקינן בתנאים מצטברים, אשר המבקש דכאן אינו עומד בהם, ולפיכך אינו זכאי לפטור.

4. תקנות רשות השידור (אגרות, פטורים, קנסות והצמדה), התשל"ד-1974, אכן אינן קובעות פטור מלא למי שזכאי לקצבת הבטחת הכנסה.

עיון בתקנות מעלה, כי ברשימת הזכאים לפטור, המפורטים בתקנה 5, כלל לא ניתן למצוא את מקבלי הבטחת ההכנסה, כאשר תקנה 5(8), היא התקנה שבעבר העניקה פטור כאמור, בוטלה בשנת 2004.

לטעמי, אף פרשנותה של המשיבה אינה תואמת את הדין, שכן ההוראה עליה נסמכת המשיבה אינה אלא הוראת מעבר, שחלה עד לסוף שנת 2004 בלבד, וכלל אינה רלבנטית כיום. כלומר, כיום, אף מי שהיה זכאי להבטחת הכנסה בחודש דצמבר 2002, ומקבל קצבה זו מאז ועד היום ברציפות – אינו זכאי לפטור, על פי התקנות.

מאידך, תקנה 3(ב) לתקנות, כנוסחן היום, קובעת –

"בעד החזקת מקלט טלויזיה בידי מי שמקבל גימלה לפי חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980, בנוסף על הקיצבה לפי פרק ב' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, הכל לפי רשימות שהמציא המוסד לביטוח לאומי לרשות השידור, תיגבה אגרה מוקטנת ששיעורה 50% מהאגרה המלאה".

המבקש לא טען לזכאותו להנחה כאמור, ואף המשיבה לא התייחסה בטענותיה לשאלת הזכאות להנחה. יש לציין, כי ההנחה על פי התקנה האמורה מוקנית למי שזכאי הן לגמלת הבטחת הכנסה והן לקצבה לפי פרק ב' של חוק הביטוח הלאומי (הישן), אלא שהמבקש לא התייחס, כאמור, לשאלת זכאותו להנחה, ולשאלה אם הוא עומד בתנאי ההנחה על פי התקנות.

מן הראוי לאפשר לצדדים להתייחס לשאלה זו, במסגרת ההליך העיקרי.

5. מאחר ומצאתי, כי המבקש אינו זכאי לפטור, ולכל היותר הוא זכאי להנחה של 50% (אם הוא זכאי לה), הרי שדין ההתנגדות להידחות בחלקה ולהתקבל בחלקה.

אני דוחה את ההתנגדות עד לסך של 1,000 ₪. סכום זה על המבקש לשלם למשיבה תוך 30 יום מקבלת החלטה זו, שאם לא כן, ניתן יהיה להמשיך בהליכי הוצל"פ לשם גבייתו.

6. באשר ליתרת התביעה, ניתנת בזאת רשות להתגונן.

הליכי הוצל"פ מעוכבים.

התצהיר ישמש כתב הגנה.

נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.

התובעת תגיש תצהיר מטעמה, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 60 יום מקבלת החלטה זו.

אם לא יוגש תצהיר מטעם התובעת, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש (בכפוף לאמור לעניין דחיית ההתנגדות עד לסך של 1,000 ₪).

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.