רשות השידור/ המשרד הראשי נ' מופיד

פסק דין

בפני תביעתה של רשות השידור לתשלום סך 2752 ₪ המהווה לטענתה את חובו של הנתבע כלפיה בגין אחזקת מקלט טלביזיה בשנים 2003-2007.

גורל התביעה מוכרע על יסוד עמידה בנטלים. הנטל הראשוני רובץ לפתחה של התובעת קרי עליה להראות לכאורה שהנתבע מחזיק במקלט.

התובעת עמדה בנטל זה,הנתבע מודה שרכש מקלט במהלך שנת 2003 אך טוען כי רכש את המקלט במסגרת "חבילה" קרי רכישה גדולה שביצע לביתו כאשר המקלט נרכש עבור אחיו שביקש ליהנות מההנחה לה זכה הנתבע במסגרת החבילה.

הודאה זו מעבירה את הנטל לנתבע להוכיח כי המקלט אכן יצא מרשותו הועבר לאחיו.דרישה זו מופיעה גם בדין (תקנה 6 לתקנות רשות השידור (אגרה בעד אחזקת מקלט טלביזיה התשמ"א-1981).

הנתבע היה מודע לנטל וציין בתצהירו שהוא מוכן לזמן את אחיו כעד מטעמו "עת הצורך",יש צורך והאח לא הובא לעדות.

הנתבע הודיע לתובעת בשנת 2003 שהמקלט הועבר לאחיו ובכך עמד בחובתו על פי דין אלא שהתובעת ביקשה לבדוק עניין זה,נציג מטעמה-מר הלון ויסאם הגיע ביום 15.11.04 לבית הנתבע ע"מ לבצע ביקור בית,אשת הנתבע הייתה לבדה בבית ולכן סירבה להכניס את מר הלון לבית כמקובל במגזר הערבי,משכך תשאל מר הלון לטענתו את אשת הנתבע והיא מסרה לו שבביתם יש מקלט אחד שנרכש טרם נישואיה. מר הלון נחקר על תצהירו וגרסתו לא נסתרה.

הנתבע טען בשם אשתו כי מר הלון וחברו שביקרו בבית ניסו להטעות את אשתו וכי היא מצידה מעולם לא הודתה באחזקת מקלט,ההיפך הוא הנכון.

צרתו של הנתבע היא כי האישה לא הגישה תצהיר ולא הובאה לעדות למרות שהיה ברור שגרסתה חשובה ביותר.

מר הלון ביצע ביקור בית נוסף ביום 29.11.09 ברם איש לא היה בבית,הוא הבחין לטענתו בכבל היורד מן הגג והמחובר ככל הנראה לצלחת לווין (מר הלון ציין במפורש בדוח הביקור כי :"לא הייתה זוית ראייה טובה רואים קצה של הצלחת"

בחקירתו הנגדית של מר הלון ניסה הנתבע לשכנעו שקל מאד לראות את גג הבית ממפלס הכביש,מר הלון שאל אותו מדוע לא הביא תמונה של גגו הבית,שאלה זו מצטרפת למחדל הראייתי המצטבר מצידו של הנתבע.

הנתבע עשה רושם של אדם מבין עניין,הוא היה מודע לטענות התובעת ולביקורי מר הלון,החלטתי בדבר הבאת כל הראיות לדיון ברורה מאד ובכל זאת הוא לא הביא לא את אחיו,לא את אשתו ולא תמונה של הבית והגג שתחליש ולו במשהו את טענות מר הלון.

המשפט מושתת על נטלים וראיות,הנתבע לא הביא שום ראיה חוץ מעדות יחידה של בעל דין ולא הצליח לסתור בחקירה הנגדית את טענותיו של מר הלון.

בדעתי להתערב בסכום התביעה ממספר טעמים,האחד כי כבר בשנת 2004 ידעה התובעת שלנתבע מקלט על פי הביקור שערכה ובכל זאת התביעה הוגשה רק במאי 2009 כשלנתבע "מצמידים" קנסות ופיגורים,השני כי היה ראוי שגם התובעת כפי שהומלץ עוד בשנים עברו,תצלם בביקורי הבית את הממצאים עליה היא מסתמכת,כל שנדרש הוא מצלמה פשוטה שעולה פחות מחצי אגרה שנתית,הטעם השלישי הוא כי נערך ביקור נוסף בשנת 2010,דוח הביקור לא הוצג לא לבית המשפט ולא לנתבע אך מסתבר שלא נמצאה טלביזיה. כשמוצאים טלביזיה,עומדת התובעת על הגשת דוח שנערך לאחר תום תקופת החוב הנתבע,כך יש לנהוג גם כשהדוח הוא לטובת האזרח,אולי מסתבר שבדוח עדיין נראית צלחת ברם בבית אין טלביזיה?אולי מסתבר שלא בצלחת מדובר? אולי הסתבר שבבית אין כלל תשתית לטלביזיה? אולי מהביקור ניתן להסיק שהמקלט הוצא מהבית לפני אמצע 2007?

הנני פוסק כי הנתבע ישלם לתובעת את קרן התביעה עד לסוף שנת 2006 בסך 1650 ₪ וכן שכ"ט בסך כולל של 350 ₪,סה"כ 2000 ₪.

התשלום יבוצע כדלקמן:

המזכירות תחלט את ההפקדה בסך 1000 ₪ שהפקיד הנתבע ותעבירה לב"כ התובעת.

הנתבע ישלם את היתרה בסך 1000 ₪ בתשלום אחד או שניים כפי שירצה ובלבד שמלוא הסכום ישולם עד 10.1.11 שאם לא כן ניתן יהיה לנקוט לגביו בהליכי ביצוע בהוצל"פ.

ניתן היום, כ"ז חשון תשע"א, 04 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: