רשות השידור/ המשרד הראשי נ' האדיה

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בצירוף התנגדות.

המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב כנגד המבקשת לתשלום חוב בגין אגרת טלביזיה עבור השנים 2004 - 2007. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקש ביום 26.1.11.

ביום 20.5.11 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.

בתצהירו התומך בבקשה טוען המבקש, כי נודע לו על פתיחת תיק ההוצאה לפועל לאחרונה והמבקש פנה באמצעות בא כוחו לב"כ המשיבה על מנת לנסות לסיים את ההליך מחוץ לכותלי בית המשפט. עקב שהייתו של המבקש בירדן ובישראל במקביל, הוגשה הבקשה באיחור.

לגופה של התביעה, טוען המבקש כי אינו מחזיק ברשותו מקלט טלביזיה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, התצהיר התומך בהתנגדות נחתם על ידי המבקש ביום 4.12.11 ומכאן שכבר במועד זה ידע המבקש על קיומו של תיק ההוצאה לפועל. המשיבה אף הבהירה למבקש במכתבה מיום 20.3.12 כי אין בקיומו של ניהול מו"מ עמה משום הסכמה להארכת מועד. לגופה של ההתנגדות, טוענת המשיבה כי אין למבקש סיכויי הגנה שכן בשנת 2004 שילם המבקש את אגרת הטלביזיה, ואף אם הוציא את מקלט הטלביזיה מרשותו, הרי שלא הודיע על כך למשיבה כנדרש.

המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).

כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה יותר (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).

כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).

במקרה זה האיחור בהגשת הבקשה נבע מכך שהמבקש ניהול מו"מ עם המשיבה על מנת לנסות ולסיים את ההליך מחוץ לכותלי בית המשפט. אמנם, אין בניהול מו"מ כשלעצמו כדי להצדיק את הארכת המועד, אך בנסיבות העניין ובהתחשב במשך האיחור, המדובר במחדל דיוני מצד המבקש אשר ניתן לתקן אותו תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיבה.

אשר לטענות שמעלה המבקש בהתנגדות לגופה, הרי המבקש טוען כי לא החזיק ברשותו מקלט טלביזיה בתקופה בגינה נתבע החוב. העובדה כי שולמה אגרה עד לשנת 2004 מעידה כי המבקש החזיק ברשותו מקלט טלביזיה עד לאותה תקופה, ומשכך היה עליו להודיע למשיבה על הוצאת המקלט מרשותו. המבקש לא טוען כי עשה כן. בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי סיכויי הגנתו של המבקש קלושים ועל כן יש להתנות את קבלת ההתנגדות בתנאים.

לאור האמור לעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון במקרה זה,יש לאפשר לנתבע את יומו בבית המשפט,להאריך את המועד להגשת ההתנגדות בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדלו באי הגשת התנגדות במועד, בסך של 1,000 ₪,ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. על הנתבע לשלם את ההוצאות בתוך 30 ימים מהיום לקופת בית המשפט, שאם לא כן תידחה הבקשה להארכת מועד. כמו כן, אני מורה על קבלת ההתנגדות בכפוף להפקדת סכום של 1,500 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 30 יום, להבטחת סכום התביעה. לא יופקד הסכום הנ"ל תוך המועד שנקבע, תידחה ההתנגדות.

לאחר ביצוע התשלומים כאמור לעיל, ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.

היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.

ניתנה היום, ד' תמוז תשע"ב, 24 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: