רשות השידור/ המשרד הראשי נ' דבאח

פסק דין

בפני תביעתה של רשות השידור לתשלום סך 5059 ₪ המהווה לטענתה את חובו של הנתבע כלפיה בגין אגרת טלביזיה לשנים 2001-2007 (בפועל החוב נמוך יותר היות ובתביעה נתבעו סכומים בגין הוצאות משפט שאינן חלק מה"חוב".

התובעת מתבססת על דו"ח הרחבת רשת על פיו בוצע ביקור אצל הנתבע בשנת 2001 והסתבר שהוא מחזיק במקלט מסוג סילורה משנת 2000.

הנתבע טוען כי איננו מחזיק במקלט מאז שנת 2005 אז עוקל בביתו המקלט.

עובר למועד ההוכחות בוצע ביקור בבית הנתבע בו נמצא מקלט ישן שהנתבע טוען שקיבל מאחיו במתנה אך לאחרונה.

הנתבע טען להתיישנות חלק מהתביעה.

בדיון ניסה הנתבע לטעון (פעם ראשונה) שאת המקלט שעוקל בשנת 2005 רכש רק בשנת 2004 ברם הוא גם זיהה את המקלט כמקלט מדגם סילורה והדבר מתיישב עם טופס הרחבת הרשת שהוצג ע"י התובעת ולפיו לפחות בשנת 2001 היה המקלט ברשותו ובחזקתו.

היות ועיקול המקלט נעשה בדצמבר 2005 הרי שיש לחייב את הנתבע בחוב עד סוף שנת 2005 ובניכוי מה שהתיישן.

אשר למקלט שנמצא בבית הנתבע בעת ביצוע הביקור האחרון במאי 2010 הרי שיש ספק מתי זה הגיע לבית הנתבע,הנתבע כמובן טוען כמו כל שאר הנתבעים שאצלם מתגלה לו מקלט טלביזיה שהמקלט הגיע לביתו ממש ממש סמוך לפני מועד ביקור הסוקר מטעם התובעת, גם אם מדובר בטענה שחוקה ופופולארית הרי שע"מ לחייב את הנתבע צריך יותר מאשר תחושה ולא ניתן להתעלם מכך שהתובעת השתהתה כל כך עם תביעתה בכלל ועם ביצוע הביקור בפרט כך שהספק צריך לפעול לטובת הנתבע.

סוף דבר, התביעה הוגשה בסוף אוקטובר 2009,החוב לשנים 2001-2002 התיישן,הנתבע החזיק במקלט עד סוף 2005 ולכן הנני מחייבו באגרה לשנים 2003-2005 והוא ישלם לתובעת סך 1570 ₪ (קרן החוב לאחר שהפחתתי לנתבע את הקנסות והפיגורים שנתבעו ממנו) בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 700 ₪ והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ו אדר א תשע"א, 02 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: