רשות השידור/ המשרד הראשי נ' דאו

פסק דין

בפני תביעתה של רשות השידור לתשלום סך 4647 ₪ המהווה לטענתה את חובו של הנתבע בגין אגרת טלוויזיה.

התובעת מסתמכת על תצהירו של מר מיכאל פרץ שהוגש באיחור ניכר וממש לפני הדיון.

הכלל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה. כאשר מדובר בתביעות על פי חוק רשות השידור פועלות מספר חזקות דווקא לטובת הרשות שנדרשת לעמוד בנטל ראשוני להראות החזקה במקלט בזמנים הרלבנטיים. אדם שקיבל מקלט או רכש אותו צריך להודיע על פי הדין כי המקלט הגיע לרשותו וכי יצא מרשותו.

יש לומר מיד שבזמן הדיון התברר שבתיק התובעת וברשות מר פרץ מסמכים נוספים וכן גרסאות וטענות שלא הוזכרו לא בתביעה ולא בתצהיר וב"כ הנתבע התנגד להגשתם.

ומן הכלל אל הפרט.

הראיה הראשונית שצורפה לתצהיר מר פרץ (ללא התייחסות מפורשת בתצהירו) הוא טופס הרחבת רשת משנת 1997 שמשקלו כיום אפסי,על פי אותה הרחבת רשת התגלה מקלט מסוג ברדר.

מאז ועד להגשת התביעה אין ראיה ותיעוד לגבי בדיקות או מהלכים או שיחות שהיו בין הצדדים.

רק בינואר 2009 בוצע ביקור בית אצל הנתבע אז גילה מר פרץ מקלט מסוג ITT כשהנתבע מבהיר לו שמדובר במקלט של בנו.

הצדדים חלוקים ביחס למה שבדיוק נאמר באותו ביקור אך הדבר איננו רלבנטי שכן המסקנה נלמדת מתוך ראיות הנתבע והדין.

הנתבע צירף חשבונית לפיה אותו מקלט ITT נרכש ע"י בנו ביום 11.9.07.

יש לקבל את טענות התובעת ביחס לשיוך המקלט לבית הנתבע שכן אף ב"כ הנתבע טוען כי לא הרוכש או הבעלים הוא החייב אלא המחזיק,המחזיק לגישת בית משפט זה הוא כל בגיר בן משפחה המתגורר ביחידת הדיור (שכן בכל יחידת דיור יחול רק חיוב אחד באגרה).

הנתבע טען כי המקלט הובא לביתו כ-10 ימים לפני ביקור מר פרץ ובגלל שבנו עזב דירה מושכרת בטבריה.

אלא שבחשבונית נרשמה הכתובת כפר ראמה,הבן לא הובא לעדות,חוזה שכירות או ראיה אחרת למגוריו בטבריה לא הוצגו,ראיה לכך שהבן שילם אגרה והודיע כחובתו על החזקת מקלט לא הוצגו והסמיכות הנטענת שבין מעבר הבן לביקורו של מר פרץ תורמת גם היא למסקנה שמה שרשום בדוח שערך מר פרץ בדבר אחזקה ממושכת של המקלט בבית הנתבע נכון ומסתבר יותר מאשר גרסת הנתבע.

תקופת החוב הנתבעת היא עד מחצית ראשונה של שנת 2008 כולל. המקלט נרכש בספטמבר 2007 ולכן יש לחייב את הנתבע בגין מחצית שניה של 2007 וראשונה של 2008 ובנסיבות העניין אקבע את הסכומים הנומינליים ללא הפרשים וקנסות פיגורים ובשים לב לתאריך הרכישה ועניינים נוספים.

אשר על כן הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך 380 ₪ בגין החוב וסך 380 ₪ כולל מע"מ בגין שכ"ט עו"ד הכל לתשלום תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ו תמוז תש"ע, 27 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: