רשות השידור/המשרד הראשי נ' גואטה

החלטה

בפני התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב. עסקינן בתביעת רשות השידור לאגרת טלוויזיה.

המבקש טוען, כי לא החזיק במקלט טלוויזיה בתקופה הרלבנטית לתביעה, אך יחד עם זאת טוען שעת נפטר אביו, בשנת 2004, קיבל את תכולת דירת המנוח לרבות מקלט טלוויזיה מקולקל והשליך את כלל תכולת הדירה, לרבות המקלט.

דין ההתנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב להתקבל. אבאר להלן.

ככל שתוכח גרסת המבקש, כי לא היה ברשותו מקלט טלוויזיה בתקופה נשוא החיוב לא ניתן לחייבו, שכן עילת החיוב הינה החזקת מקלט הטלוויזיה. לא זו אלא אף זו, שאם תוכח גרסת המבקש, לפיה השליך את מקלט הטלוויזיה לא תוכל המשיבה להיבנות מהחזקה הקבועה בתקנה 6 לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה), התשמ"א – 1981 (להלן – "התקנות"), שכן הוראת הדין האמורה חלה מקום שמחזיק מקלט טלוויזיה מעבירו לאדם אחר, להבדיל מהשלכת המקלט והפקרתו.

ער אני למחלוקת הפוסקים בסוגיה האמורה. כב' השופט מנחם קליין סבור, כי מקום בו מופקר מקלט טלוויזיה לא חלה על מפקירו החובה להודיע על כך בכתב למנהל רשות השידור (התובעת) כתנאי להפטרתו מתשלום האגרה. ראו: ת.א. (שלום ת"א) 720517/07 רשות השידור נ' בלייר (פורסם במאגרים). מאידך, כב' השופט גד ארנברג סבר, כי חובת ההודעה בכתב חלה אף מקום בו מופקר המקלט. ראו: ת.א. (שלום י-ם) 707005/06 רשות השידור נ' חלקיה (פורסם במאגרים).

במחלוקת האמורה דעתי כדעתו של כב' השופט קליין. תקנה 6 לתקנות קובעת כהאי לישנא: "אדם המוכר או מעביר בדרך אחרת מקלט טלוויזיה לאדם אחר, יודיע על כך בכתב, למנהל, תוך שלושים ימים ממכירת המקלט או העברתו, ויציין בהודעתו את השם המלא, המען ומספר הזהות של הקונה או מקבל ההעברה."

מסגרתה וגבולותיה של פרשנות הוראת חוק, לרבות הוראת תקנה 6 לתקנות, הינה לשון החוק. ראו: ע"א 1900/96 טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי, פ"ד נג(2) 817, 827. הלשון היא "בית הקיבול" לאופציה הפרשנית, המגשימה את המטרה החקיקתית. זהו, כלשונו הציורית של כב' השופט מישאל חשין, "קרום המעטפת", אשר בקרבו נרקמת הפרשנות התכליתית. ראו: רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, פ"ד נה(1) 199, 253.

לשון החוק נוקטת בתיבה " ... המוכר או מעביר בדרך אחרת מקלט טלוויזיה לאדם אחר...". לטעמי, פירוש המונח "אדם אחר" כמשתרע אף על מצב עניינים בו אין כל אדם אליו מועבר המקלט הינו בבחינת "מתיחת קרום המעטפת" של לשון החוק עד כדי "קריעתו". פירוש כאמור אינו אפשרי איפוא לטעמי, ולפיכך לא חלה החזקה הקבועה בתקנה 6 לתקנות גם על מקרה בו מופקר מקלט הטלוויזיה, חלף העברתו לאחר.

אשר על כן מתקבלת בזה ההתנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב.

לאור סכומה תדון התובענה בסדר דין מהיר.

לפיכך על הצדדים לנהוג כדלקמן:

1. המשיבה תגיש השלמת מסמכים מטעמה, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, לרבות תצהיר ערוך לפי טופס 17א לתקנות האמורות, בתוך 30 יום עם העתק ישירות למבקש.

כמו כן תפרע המשיבה את הפרשי האגרה החלים עליה על פי דין בתוך פרק הזמן האמור.

היה ולא תבצע המשיבה את האמור לעיל, בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור, תמחק תביעתה.

2. המבקש יגיש השלמת מסמכים ותצהיר מטעמו בהתאם להוראות התקנה האמורה, בתוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיבה, עם העתק ישירות למשיבה.

לעיוני ביום 1.2.11.

ניתנה היום, א' טבת תשע"א, 08 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.