רשות השידור/ המשרד הראשי נ' אבו עיאדה

החלטה

בפני בקשתו של המבקש כי אאריך את המועד להגשת התנגדות מטעמו, לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב שהגישה כנגדו המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, בתיק שמספרו 0138837114, בגין חוב נטען של אגרה שלא שולמה וקנסות, הכל על פי תקנות רשות השידור (אגרה, פטורים, קנסות והצמדה), התשל"ד - 1974, בסך כולל של 4545.81 ₪.

בתצהירו טען המבקש כי לא ידע כלל על ההליך נגדו, אלא דרך משרד הרישוי וסניף הבנק בו מתנהל חשבונו, ועוד טען כי אינו מחזיק במקלט טלוויזיה הן משום שהוא אדם דתי, והן משום שהוא מתגורר בפזורה הבדואית, במקום בו אין חשמל.

ביום 20/1/2013 התקיים בפני דיון בבקשה והמבקש נחקר על תצהירו.

בחקירתו של המבקש התברר כי נודע לו העיקול כבר בחודש אפריל (כפי שטען בסיכומיו), וכי הגיש את התנגדותו רק ביום 7/7/2012.

עוד התברר כי לטענתו, אכן רכש טלוויזיה מסוג JVC, ביום 1/3/1999, במסגרת מבצע טלפוני שנערך לעובדי הוראה, אך ביטל את העסקה והשיב את מכשיר הטלוויזיה באמצעות הדואר.

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, הגעתי למסקנה כי יש להאריך את המועד להגשת ההתנגדות ולאפשר למבקש להתגונן בפני התביעה.

אמנם, המועד להגשת התנגדות הינו מועד הקבוע בחיקוק ולשם הארכתו יש צורך בטעם מיוחד שיירשם.

ברם, כב' השופט י' טירקל ברע"א 2793/01 לאופר נ' גבאי, פ"ד נו(1) 668, 671 (2001) קבע כי:

"סבורני כי לעניין הליכי הוצאה לפועל הכלל הוא שהמצאת האזהרה בפועל ממש הוא תנאי מוקדם לקיום ההליכים, או לתחילת מנינם של מועדים, ואילו הידיעה על דבר האזהרה, כ"כתחליף להמצאה" היא היוצא מן הכלל. המטרה העיקרית של המצאת האזהרה לחייב היא להעמידו על כך שעליו לשלם את החוב הפסוק או סכום השטרות, בבת אחת או בתשלומים, שאם לא כן אפשר שיינקטו נגדו הליכי אכיפה שונים. אין זה ענין של מה בכך". (ההדגשה שלי – י.ב.).

בענייננו, לא הוכיחה המשיבה כי המציאה למבקש את האזהרה בפועל, ממש, עוד בחודש אפריל 2012, או בכל מועד אחר, ולא הראתה כי ידיעתו אודות ההליך (לטענתו, רק בשל העיקול שהוטל בחשבון העו"ש שלו בבנק), כללה ידיעה ממשית ושלמה אודות, למשל, זכותו להגיש את ההתנגדות.

לגופו של עניין, למבקש אף טענת הגנה הראויה להישמע, הגם שעלתה רק במהלך חקירתו הנגדית.

כידוע, ההלכה היא כי: "... דווקא בחקירה זו עלול הנתבע להשלים את הגנתו ולרפא פגמים שנפלו בבקשתו. יש בכוחה של חקירה בנסיבות אלה, כדי "לשמש תחליף לתצהיר ויש בה אפוא כדי למלא את החסר" (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 410 – ההדגשה שלי – י.ב.).

טענתו היא כי ביטל למעשה את העסקה לרכישת מקלט הטלוויזיה, בעודה באיבה, ולפיכך, לכל הפחות קיים ספק האם חלות לגביו הוראות תקנות 5 או 6 לתקנות רשות השידור (אגרה בעד החזקת מקלט טלוויזיה), התשמ"א-1981, שכן תיתכן הטענה, ולו בדוחק, כי העסקה כלל לא יצאה מן הכוח אל הפועל.

לאור כל האמור לעיל, אני מאריך את המועד להגשת ההתנגדות ומתיר למבקש להתגונן בפני התביעה.

התביעה תידון בסדר דין מהיר והצדדים יפעלו בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד ייקבעו בהתאם לתוצאות הדיון בתיק העיקרי.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ג, 21 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: