רשות המיסים ירושלים-מחלקה פלילית נ' יוסי דדון ובניו עבודות עפר ואח'

גזר דין

1.הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, ב- 6 עבירות של אי העברת ניכויים במועד בסך כולל של 29,291 ₪, נומינלית, וכן באי הגשת דוחותיה של החברה הנאשמת מס' 1 במועד, בשנים 2003 ו-2004.

1.1מחדלי אי הגשת הדוחות הוסרו והדוחות הוגשו, בסופו של דבר, במהלך השנה הנוכחית.

1.2חוב הניכויים, שריאלית עמד בחודש יולי על סך של כ-61,722 ₪, לא שולם עד היום.

2.הנאשם מס' 2 הורשע גם באי הגשת דוחות אישיים לשנים 2003 ו-2004 ומחדלים אלו הוסרו עוד בחודש מרץ 2008.

3.המדינה מדגישה כי מדובר בחברה עם מחזורי פעילות גבוהים שעמדו על 3.2 מיליון ₪ בשנת 2003 ו-2.3 מיליון ₪ בשנת המס 2004 ומציינת כי אי הגשת דוחות במועד משבשת את יכולתו של פקיד השומה לגבות מיסים באופן תקין ומסודר ולבחון את חבות המס, כמו גם את קביעתו במידת הצורך והדבר מטיל נטל כלכלי ומצטבר על כתפי הציבור.

4.המדינה טוענת כי לא אחת נקבע שעבירות הניכויים בהם הורשעו הנאשמים הן עבירות חמורות, הכוללות אלמנטים של גניבה וברגע שמעביד מנכה מעובדיו מס ומשתמש בכספים למטרותיו האישיות או למטרת קיום העסק, רואים אותו כמי שמועל בכספי המדינה.

5.המדינה מדגישה, כי אין מדובר במעידה חד פעמית, אלא בעבירות שהתפרסו על פני שתי שנות מס רצופות וכי מדובר בקבלת החלטה שלא להעביר את הניכויים ולא להגיש את הדוחות במועד.

6.אשר לטענה בדבר מצב כלכלי קשה, טוענת המדינה כי לאור הפסיקה אין זכות לנאשמים לבסס את עסקיהם על כספים שאינם שלהם.

7.על כן עותרת המדינה להשית על החברה, הנאשמת מס' 1 קנס כספי ועל הנאשם מס' 2, עונשים של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס וחתימה על התחייבות שלא לעבור עבירות נוספות.

8.הסניגור תיאר את המשבר האישי והכלכלי אותו חווה הנאשם מס' 2, כאשר חלה במחלה קשה בסוף שנת 2005- ואף הגיש מסמכים רפואיים לאימות.

9.הסניגור ציין כי העסק נשוא כתב האישום נפתח עוד בשנת 1991 ובשנת 98, על פי ייעוץ של רואה החשבון, התאגד כחברה.

10.הסניגור ציין כי בשנת 2001 פקדו את כל הענף הפסדים כבדים בעקבות המדיניות הכלכלית החדשה שהועמדה וכי הנאשם נקלע למצב כלכלי קשה ובכדי לנסות ולהציל את החברה, הוא מכר את כל רכושו, כולל את בית מגוריו ו"שבר" את ביטוח המנהלים כדי לשלם משכורות לעובדים ולהמשיך את פעילותה של החברה.

10.1כך הוא נותר, חסר כל ומאז הוא מתגורר עם אשתו ושלושת ילדיו.

11.הסניגור ציין את שירותו הצבאי המלא של הנאשם כמוביל טנקים וכי יצא למילואים עד שחלה.

11.1בעקבות מחלתו הוא קיבל קצבה מן המל"ל, אך מאחר והיא לא הספיקה למחייתו, בניגוד לעצות רופאיו, הוא חזר לעבודה ועובד כנהג סמיטריילר.

12.יחד עם זאת הסתבר כי הנאשם הגיש בקשה לפשיטת רגל, הוכרז בחודש שעבר לדבריו כפושט רגל, אך למרות זאת לווה כספים ונכנס להתחייבויות כדי להסיר את המחדלים ולהגיש את הדוחות השנתיים.

13.לטענת הסניגור, התקופה שבה הנאשם נמנע מלהעביר ניכויים לשלטונות המס מתפרסת על מס' חודשים קצר יחסית וזאת תקופה שבה נקלע למצב של חדלות פירעון.

14.גם הסניגור וגם הנאשם התעכבו רבות על הטענה כי נוצר מצב בו רשויות המס לא מאפשרות לנאשמים לתקן את דוחות הניכויים ולטעמם של הנאשמים, אין חוב של ניכויים לשלטונות המס ואולי אף מגיע להם זיכוי.

15.בנסיבות אלה, עותר הסניגור להסתפק בעונש מרתיע צופה פני עתיד, תוך שהוא מציין כי הנאשם לא יחזור לעבוד כעצמאי והוא עובד כעצמאי.