רשות המיסים בישראל - מחלקה לתיקים מיוחדים נ' אבו עאנם

החלטה

בפניי בקשת המאשימה לתיקון כתב אישום לפי סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן:"החוק").

רקע

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו חמש עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לו לגביו מסמך כאמור בסעיף 38, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן:"חוק מס ערך מוסף"), ושתי עבירות של סירוב או הימנעות מלמסור ידיעה, מסמך, פנקס או דוגמה שהוא חייב למסרם, לאחר שנדרש לעשות כן, לפי סעיף 117 (א)(1) לחוק מס ערך מוסף. (להלן: "כתב האישום").

על פי כתב האישום, במהלך שנת 2003 ניכה הנאשם בדיווחים התקופתיים למנהל מס ערך מוסף, מס תשומות בסך של 658,714 ₪ מבלי שהיו בידיו חשבוניות מס שהוצאו כדין. כן יוחס לנאשם בכתב האישום כי במהלך חקירותיו, נדרש מספר פעמים להציג את ספרי הנהלת החשבונות של עסקו והוא נמנע מלעשות כן באמתלות שונות.

ביום 8.3.10, כפר הנאשם בעובדות כתב האישום. בתשובתו לכתב האישום הודה הנאשם בכך שבשנת 2003 ניכה מס תשומות בסך 658,714 ₪, אולם כפר בכך שלא היו לו מסמכים כמיוחס לו, כאשר לדבריו המסמכים בגין התקופה המיוחסת לו בכתב האישום הוגשו לרשויות מע"מ.

בתגובה לטענות הנאשם, הודיעה המאשימה כי תבדוק את טענות הנאשם כי המסמכים מצויים בידי רשויות המס. כן ציינה כי היה על הנאשם להעלות טענות אלה במסגרת שימוע, אולם הוא לא עשה כן שכן ויתר על זכותו לשימוע בטרם הגשת כתב האישום.

במועד זה נקבע התיק לשמיעת ראיות ליום 1.11.10. ביום 11.10.10 הגיש ב"כ הנאשם בקשה בהסכמה לדחיית מועד ההוכחות, בציינו כי לאחר שהמשיבה עיינה במסמכים אשר נמסרו לה, הסכימה להשיב את הדיון בתיק להליכים אזרחיים והצדדים במגעים להגעה להסדר כולל הן בהליך הפלילי והן בהליך האזרחי. לאור האמור, הדיון נדחה ליום 24.3.11.

תשעה ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות, הגישה המאשימה את הבקשה לתיקון כתב אישום נשוא החלטה זו, כאשר בבקשה צוין כי הבקשה "מוגשת לאחר בחינת חומר הראיות מחדש, וזאת לאור טענותיו של ב"כ הנאשם, כפי שהוצגו בדיונים ובמסמכים עד כה". בבקשתה, עותרת המאשימה בין היתר להוסיף כשבעה עדי תביעה, ולשנות את עובדות כתב האישום כך שיוסף כי הנאשם המציא למשרד מס ערך מוסף מסמכים הנחזים להיות העתקי מסמכים מתוך ספרי הנהלת החשבונות שלו, אשר ביניהם נמצאו מסמכים הנחזים להיות העתקי חשבוניות מס, על שם שני עוסקים שונים, שהוצאו לנאשם שלא כדין ומבלי שבוצעה העסקה המפורטת על גביהן.

טענות הצדדים

הנאשם מתנגד לתיקון כתב האישום. לטענתו, התיקון אותו מבקשת המאשימה לעשות בכתב האישום, כשנה וחצי לאחר הגשת כתב האישום וכשבוע וחצי בלבד עובר למועד שנקבע להוכחות, אינו מהווה תיקון לכתב האישום, אלא הינו למעשה הגשת כתב אישום חדש, שונה, המבוסס על ראיות שונות וכולל רשימה ארוכה של עדי תביעה נוספים לאלה שהיו רשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום המקורי. עוד טוען הנאשם, כי התיקון המבוקש נעשה נוכח טענות הנאשם בתשובתו לכתב האישום ובעקבות השלמת חקירה שנעשתה.

לדברי הנאשם, תיקון כתב האישום יפגע בהגנתו מהטעמים הבאים: לא ניתנה לו אפשרות לערוך שימוע על פי כתב האישום המתוקן; התיקון מבוקש זמן רב לאחר שהוגש כתב האישום המקורי, כאשר המידע שבשלו מתבקש תיקון כתב האישום היה ידוע למאשימה זמן רב קודם לכן ובטרם מסר הנאשם את תשובתו לכתב האישום ופרש את קו הגנתו במהלך ערעור לבית המשפט במסגרת ההליכים האזרחיים בו היה מעורב; חלק מעדי התביעה בכתב האישום המתוקן הם עדים שהנאשם ביקש לבסס עליהם את הגנתו;

כן טוען הנאשם כי בתיקון כתב האישום בנסיבות המפורטות לעיל יהיה כדי להוות חוסר הוגנות משפטית ופגיעה בזכויות הנאשם להליך הוגן ויהיה בו מתן פרס למאשימה, אשר נכשלה בשיקול דעתה בהגשת כתב האישום המקורי, בביצוע השלמת חקירה לאחר הגשת כתב האישום ובהגשת הבקשה לתיקון כתב האישום במועד כה מאוחר.

לאור כל האמור, עותר הנאשם לכך שכתב האישום יבוטל לפי סעיף 94 (ב) לחוק ויוגש כתב אישום בכפוף למתן שימוע לנאשם עובר להגשתו. לטענת הנאשם, אין דין שימוע, כאשר כתב אישום תלוי ועומד נגד נאשם, כדין שימוע של נאשם אשר כתב אישום איננו תלוי ועומד נגדו.

המאשימה עותרת לקבלת בקשתה לתיקון כתב אישום, כאשר היא מסכימה, בנסיבות העניין, למתן שימוע נוסף לנאשם בנוגע לכתב האישום המתוקן. לדבריה, תיקון כתב האישום המבוקש הכרחי לבירור האמת שכן הוא משקף את הראיות הקיימות בידיה, למרות שלטענתה ניתן להוכיח גם את הנטען בכתב האישום המקורי. עוד טוענת המאשימה כי יש בידיה את האישורים הנדרשים על פי הנחיות פרקליט המדינה לביצוע השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום.

דיון והכרעה

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ועל בסיס הוראות החוק והמצב המשפטי, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשת המאשימה, בכפוף לכך שתינתן לנאשם אפשרות לקיים שימוע בנוגע לכתב האישום המתוקן, ואלה נימוקיי.

הסמכות לתיקון כתב האישום על ידי בית משפט לאחר תחילת המשפט, קבועה בסעיף 92(א) לחוק, המורה כדלקמן:

"בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול."

הכלל הוא כי בית המשפט יתיר את תיקון כתב האישום ובלבד שלא יהיה בכך כדי לקפח את הנאשם בהגנתו. כלל זה נובע מהאינטרס של עשיית משפט צדק והגעה לחקר האמת (ע"פ 329/68 מדינת ישראל נ' כדורי, פ"ד כב(2) 372 (1968) עמ' 376-375).