רשות הגנים הלאומיים ושמורות הטבע נ' כהן

החלטה

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין נסיעה וחניה של כלי רכב, בחוף אשדוד, במרחק 8 מטר מקו המים וזאת בניגוד לסעיפים 2 ו – 7 לחוק איסור נהיגה ברכב בחוף המים תשנ"ז 1997 (להלן: "החוק").

הנאשם כפר באשמה ובמענה שנתן טען כי לא נסע אלא חנה והאיסור בחוק הוא לנסיעה בלבד וכן טען כי במקום בו היה מותר היה לנסוע. עוד טען כי מדובר בשטח של עיריית אשדוד ועל כן לטענתו רק העירייה רשאית לתת שם דוחות. הנאשם לא חלק על כך שהיה במקום ובזמן שנטען בדוח וכי מדובר ברכב שלו.

שתי הערות מקדימות

הערה מהותית והערה דיונית. מהותית, ראוי לציין כי הנאשם במענה, טען בעיקרו של דבר טענה בדבר ההרשאה של פקחי המאשימה לפעול כפי שפעלו ובהיתר שהיה לכאורה לפעול כפי שפעל. בדיון ההוכחות, עסק הנאשם בניסיונות לקעקע עובדתית את גרסת המאשימה (באשר למיקום בו נתפס על ידי הפקחים, השילוט במקום וכיו"ב) וזאת על אף שבמענה בפירוש הודה כי היה במקום בו טענה המאשימה כי היה ובזמן הנטען. הנאשם לא היה מיוצג ועל כן לא מנעתי ממנו לפתח טיעון זה, למרות שלאור הודאתו המפורשת בעובדות אלה במסגרת המענה, הודאה ממנה לא חזר בו בשום שלב, לא היה בכך טעם רב.

דיונית - אציין, כי על אף הוראת בית המשפט כי אורך הסיכומים לא יעלה על 3 עמודים, מצא הנאשם לנכון להגיש סיכומים שאורכם עולה על 4 עמודים. אך ורק בשל היותו של הנאשם בלתי מיוצג, לא הוחזרו לו הסיכומים לשם תיקונם.

טיעוני הנאשם

בסיכומים שהגיש מטעמו טוען הנאשם, כי המאשימה לא העידה את הפקח אופיר בניטה והסתפקה בעדותו של הפקח אלכסיי גלעדי. בכך לטענתו נחלשו טענות המאשימה. הדברים קשורים להערה שהערתי לעיל. המאשימה אכן הסתפקה באחד משני העדים שצוינו על ידה בכתב האישום, אולם היה בכך היגיון מבחינתה, לנוכח המענה של הנאשם, אשר עיקרו היה כי פקחי המאשימה לא היו מוסמכים להגיש את הדוח כפי שעשו. הגרסה העובדתית שהציג הנאשם בסיכומיו, לא נטענה על ידו במענה וממילא לא הצריכה בירור עובדתי יסודי. על כן, אינני סבורה כי יש לזקוף לחובת המאשימה העדתו של עד תביעה אחד בלבד.

הנאשם טען כי הפקחים של המאשימה פעלו בחוסר סמכות מקומית ועניינית. לטענתו, היה על המאשימה להראות כי מינוים של הפקחים פורסם ברשומות והיא לא עשתה כן. עוד טוען הנאשם, כי הפקחים לא הציגו בפניו כתב מינוי כזה לפי דרישתו וכי אלכסיי גלעדי לא עשה כן בבית המשפט. כמו כן טען הנאשם כי המאשימה לא הוכיחה כי הפקחים היו מוסמכים לפעול במקום בו פעלו.

יש לציין, כי טענה זו של הנאשם לא נטענה על ידו במענה ואף לא בדיון ההוכחות. טענתו היחידה שעניינה "קבילות הדוח" כהגדרתו, הייתה כי מדובר בשטח של עיריית אשדוד ועל כן פקחי המאשימה לא היו מוסמכים לפעול שם.

ככלל, פועלת הרשות תחת חזקת תקינות פעולת המנהל ורק אילו העלה הנאשם במענה טענה בעניין זה היה מקום לדרוש מן המאשימה להוכיח בפני בית המשפט דבר מינוים של הפקחים כדין. יחד עם זאת, היות שכפי שמציין הנאשם, מינוי כזה יש לפרסם ברשומות, הרי שניתן למצוא ברשומות את המינוי שניתן לאלכסיי גלעדי ביום 11.8.11 שפורסם בילקוט הפרסומים 6288 בע' 6238 וזאת ספציפית כמפקח לגבי עבירות לפי החוק. ייאמר כי המינוי איננו מוגבל גיאוגרפית, ועל כן אין בסיס לטענת הנאשם כי נדרשה הוכחה למינוי לגבי איזור מסוים. הפקח אלכסיי גלעדי העיד כי לא מסר את הדוח לנהג הרכב "מהסיבה שהרגשתי מאוים, הייתה התנפלות על הרכב שלי, היו צעקות. לא כולם אך רב האנשים היו שתויים היה ריח חזק של אלכוהול, עם כוסות ביד, זו הסיבה שהחלטתי לשלוח את הדוח בדואר, ולנתק מגע עם החשודים, כי לא הייתי בטוח שאצא מהאירוע מבלי להיפגע..". (ע' 5 ש' 3-7).

הנאשם טוען עוד בסיכומיו כי אלכסיי גלעדי הודה כי ביצע את האכיפה בחוף הריביירה באשדוד והעיד כי פקח מטעם עיריית אשדוד שהיה שם התנהל בצורה לא ראויה ועל כן סבר אלכסיי גלעדי, כי הוגשה כנגד פקח עיריית אשדוד תלונה בנוגע לאופן התנהלותו. הנאשם מוסיף: "מיותר לציין לא צורף כל תלונה שהוגשה בעניין." בהקשר זה אומר, כי תלונה כזו איננה חלק מחומר הראיות בהליך זה ועל כן לא הייתה סיבה להציגה והפקח העיד עליה כי נשאל, אולם אין רלוונטיות או חשיבות לשאלה אם אכן הוגשה תלונה אם לאו ועל כן אי הצגתה בפני בית המשפט איננה מעלה או מורידה.

עוד טוען הנאשם בסיכומיו, כי בדוח שקיבל, לא מפורטים כל הפרטים הדרושים על פי הנחיות משרד הפנים לעניין זה, מהן הוא מצטט. הנאשם מפנה בהקשר זה למוצג ת/1., אשר הוא הדוח שנשלח אליו. ייאמר, כי בת/1 מצויים פרטים שדי בהם כדי לזהות בוודאות את כלי הרכב, שכן גם אם לא מצוין צבע הרכב, מצוין מספר הרישוי שלו וסוגו. כמו כן, הדוח הופנה אל הנאשם ומספר הזיהוי שלו רשום בדוח. על כן אין בסיס לטענה זו.

טוען הנאשם כי הפקחים לא ביצעו מדידה על פי הנדרש בהנחיות, אולם דווקא מעדות הפקח עלה כי המדידה שביצע הייתה מדויקת. אלכסיי גלעדי העיד כי "לאחר שצילמתי את מס' הרכב, ניגשתי לרכב, ביצעתי מדידה עם מדד טווח לייזר, מהמדידה שביצעתי, נמצא שהמרחק הוא 8 מטר..." (ע' 4 ש' 23 וע' 5 ש' 1). הנאשם טוען כי היה על הפקח להציג ראיות לפיו רכבו הותיר סימנים עובר לנהיגתו בתחום האסור, אולם לא ברור על סמך מה נטענת טענה זו. אין ספק שהרכב לא נחת מן האוויר ועל כן הוא מן הסתם הגיע בנסיעה למקום בו עמד ואין הכרח להראות את הסימנים שהותיר הרכב לצורך האישום הנוכחי. יתר על כן בהתאם להגדרה בחוק, נהיגה היא "לרבות העמדת רכב או חנייתו". על כן, די בכך שרכבו של הנאשם חנה במקום בו חנה כדי להיכנס לעבירה על פי החוק.

הנאשם טוען כי צילום הרכב לא היה בהתאם להנחיות משרד הפנים. לת/1 צורפה תמונה. אכן קשה לראות מן התמונה היכן בדיוק נמצא רכבו של הנאשם ביחס לקו המים, אולם רואים את קו המים. יתר על כן, במענה שהתקיים ביום 11.12.12, הנאשם הודה כי "הרכב חונה 8 מ' מקו המים..." (ע' 2 ש' 6), על כן לא ברורה טענתו של הנאשם בהקשר זה.

טוען הנאשם, כי למעשה הייתה טעות מוחלטת במיקום, שכן בתמונות שהוא צילם רואים דיונות ואילו בצילום שהפקח צילם הנוף נראה מישורי לגמרי. כן טוען הנאשם כי בצילום של הפקח רואים שילוט האוסר נסיעה ובצילום שלו לא רואים שילוט. אציין, כי בטיעוניו אלה, יצר הנאשם מן הראיות והמוצגים עיסה שלמה ממנה הוא מנסה להיבנות. יש לעשות סדר בדברים.

המאשימה צירפה תמונות של שילוט המצוי בשטח (ת/2). במוצג זה 4 תמונות, אשר לפחות בשתיים מהן רואים דיונות ולא נוף מישורי, כך שאם סוגיה זו אמורה להוכיח משהו, היא לא עושה כן. מכל מקום, ת/2, לא צולם במקום בו היה רכבו של הנאשם, כפי שהעיד הפקח "יש כאן תמונות של השילוט המוצב בחוף הים, זה שילוט שמוצב בחלק הצפוני בשמורות הטבע ניצנים במרחק 80 מ' מכלי רכב שצולמו. כלי הרכב היו מחוץ לשמורות הטבע על חוף הים...." (ע' 6 ש' 12-14).

הנאשם צירף אף הוא 3 תמונות (נ/1-נ/3), ככל שמדובר בתמונות שצולמו באותו זמן ובאותו מקום בו ניתן הדוח, אין הן עומדות בסתירה לשום דבר שנטען על ידי המאשימה. ייאמר עוד, כי איסור הנהיגה בחוף הים, איננו מותנה בקיומו של שילוט בחוף אלא נובע מן הדין ועל כן גם אילו לא טענה המאשימה כי יש שילוט במקום, עצם הודאתו של הנאשם כי רכבו חנה 8 מ' מקו המים די בה.

אציין כי בשלב בו הוגשו התמונות של הנאשם והוא נחקר עליהן, ניכר היה כי הוא מבלבל בין דוח זה לבין הדוח השני לגביו התקיים דיון באותו יום במסגרת ת.פ. 40899-01-12. הוא טען בעדותו כי בתמונה נ/1 רואים אל אלכסיי גלעדי, אולם אלכסיי גלעדי העיד כי מדובר דווקא בפקח אורי פרו, שנתן דוח אחר ביום אחר (ע' 9 ש' 18). אלכסיי גלעדי העיד כי בנ/1 לא מצולם הרכב שלו (ע' 9 ש' 16), ורק בנ/3 צולם הרכב שלו, בסמוך לרכב של הפקח מעיריית אשדוד. לעניין הבלבול של הנאשם בין שני הדוחות ואף דוחות נוספים שקיבל, ראה גם ע' 17 ש' 10-26, שם מתייחס הנאשם לדוח מיום 11.6, שהוא דוח נוסף שקיבל, בשעה שהתובע ניסה לחקור אותו לגבי הדוח נשוא הליך זה, מיום 15.10.11.

טוען הנאשם עוד, כי אלכסיי גלעדי העיד כי מדובר בחוף ט"ו, ואין זה נכון משום שחוף ט"ו מצוי קילומטר צפונה משם. בית המשפט איננו מצוי בשמות החופים של אשדוד וייתכן שהפקח טעה בשם שנתן לחוף בעדותו. בדוח (ת/1), צוין באופן כללי "חוף ים אשדוד" וזה וודאי נכון, ללא קשר לשם של חוף כזה או אחר ואין מחלוקת כי מדובר בחוף הנתון לתחום שיפוטה של עיריית אשדוד.