רקובסקי נ' יחזקאל ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 20/9/10 .

לטענת התובע במועד הנקוב, הוא נסע במהירות של כ- 40 קמ"ש בנתיב הימני ברחוב עין יהב והגיע להצטלבות דרכים עם רחוב הערבה. לטענתו, הנתבע 1 אשר הגיע מימינו מרחוב הערבה וביקש לפנות שמאלה לכיוון רחוב עין יהב, לא ציית להוראת תמרור האט ותן זכות קדימה והתפרץ לצומת. לטענת התובע, הוא ניסה לבלום ואף להסיט את רכבו לשמאל ברם, לא הצליח להימנע מפגיעה בין שני כלי הרכב ומשכך, נגרמה התאונה. לטענת התובע , בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע- אשר לא ציית לתמרור האט ותן זכות קדימה והתפרץ לצומת ומשכך על הנתבע 1 ועל מבטחת רכבו – הנתבעת 2, לשפותו, ביחד ולחוד , בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעים- ראשית התמרור האט ותן זכות קדימה מכיוון נתיב נסיעתו של הנתבע הוצב רק לאחר מועד התאונה כפי שניתן ללמוד מתעודת עובד ציבור אשר הוצגה על ידם. משכך, לטענת הנתבעים במועד התאונה לא היה כל תמרור בצומת וחל הקבוע בתקנות התעבורה- דהיינו זכות הקדימה הוקנתה לרכב הבא מימין. לטענת הנתבעים הואיל ורכב הנתבע הגיע מימינו של התובע הרי שהיה על התובע ליתן לו זכות קדימה. זאת ועוד, לטענת הנתבעים, במועד הנקוב האט הנתבע 1 את מהירות נסיעתו בהגיעו לצומת ,גלש למיקום בו יש לו שדה ראייה ולאחר מכן החל באיטיות להתקדם על מנת לפנות לשמאל בצומת ,אלא שאז הגיח התובע אשר נהג במהירות גבוהה מאוד ופגע ברכב הנתבע בצידו השמאלי הקדמי. לטענת הנתבעים, בנסיבות האמורות , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע אשר לא נתן זכות קדימה כדין וכן, הגיע במהירות לצומת ופגע ברכב הנתבע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבע 1 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תעודת עובד ציבור המעידה על המועד בו הוצב בצומת תמרור האט ותן זכות קדימה, צילומי הצומת , צילום אויר של איזור הצומת וצילומים המתעדים את הפגיעות לכלי הרכב המעורבים בתאונה.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי לא זו בלבד שהתובע לא הרים את הנטל להוכחת תביעתו וכן, אחריותו של הנתבע 1 לתאונה, אלא שהמאזן נוטה לכיוון גרסת הנתבעים.

ראשית – הוצגה בפני תעודת עובד ציבור המעידה על כך שהתמרור "האט ותן זכות קדימה" הוצב ברחוב הערבה רק בחודש דצמבר 2010 , כחודשיים לאחר מועד התאונה.

לאור האמור, הרי שאמנם כטענת הנתבעים , במועד התאונה לא היה כל תמרור בצומת ומשכך, חלה על הצדדים הוראת תקנה 64 (א)(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 הקובעת :

" 64. רכב המתקרב או נכנס לצומת או דרך

(א)   לא הוצב תמרור המורה על מתן זכות קדימה בצומת או על עצירה לפני הצומת בכיוון הנסיעה של נוהג הרכב, יחולו הוראות אלה: