רצבי ואח' נ' צחי ואח'

פסק דין

1.בפני תביעות הדדיות של בעלי הדין לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים, אשר התרחשו ביום 3.4.09 בשעה 23:45 שבה היו מעוכבים רכב התובע ורכב הנתבעת.

התובע עותר לסכומים הבאים:

השתתפות עצמית 2,375 ₪

השתתפות עצמית בירידת ערך 572 ₪

טראומה ועוגמת נפש300 ₪

הפרשי הצמדה וריבית 104 ₪

====

3,081 ₪

הנתבעת בתביעתה שכנגד עותרת לסכומים הבאים:

נזקים לרכב8,140 ₪

השתתפות עצמית וירידת ערך573 ₪

אובדן ימי עבודה 300 ₪

אולם, מסיבות לא ברורות סכום התביעה הוא רק 8,140 ₪.

2.התובע העיד על התאונה.

לפי האמור בכתב התביעה, נסע בתוך כיכר ברח' לוי אשכול והאט נסיעתו על מנת לאפשר לרכב מולו לעבור, ואז: "לא עברו כמה שניות והרגשתי זבנג שלא ידעתי מאיפה זה בא לי. וראיתי את הרכב עלה על אי .... שאל מאיפה באת ... היא אמרה מרח' שטרן" (עמ' 1, שורות 13, 16).

3הנתבעת לא העידה, מכיוון שהיא והנוסעת עמה נמצאות בחוץ לארץ אב הנתבעת, ציון צחי הוסמך לנהל את הדיון במקומה. מר ציון צחי העלה מספר רב של טענות שלפיהן התובע הוא זה שהתפרץ לכיכר וגרם לתאונה.

בעיקר מר צחי מסתמך על מיקום ואופי הנזקים לכלי הרכב ומציין כי רכב הנתבעת קיבל מכה בצד ימין קדמי, ואילו רכב התובע ספג את עיקר הנזק בצד שמאל על יד דלת הנהג.

כמו כן, הציג מר צחי עותקים של מכתבים שנשלחו למשטרת ישראל ולמבטחיה של הנתבעת בקשר לתאונה. תוכן המכתבים תואם את גרסת הנתבעת לגבי התאונה – קרי – שהנתבעת הייתה בתוך הכיכר ורכב התובע לא נתן זכות קדימה.

ביחד עם זאת, המכתבים כוללים מספר טענות ללא כל תמיכה – כאילו שהתובע היה שתוי בעת האירוע, ואין כל בסיס לטענה זו.