רצאבי נ' אורנשטיין

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון מיום 14.04.11 (כב' השופטת ש. יעקובוביץ) אשר דחה תביעה על סך 3,887 ₪ שהגיש המבקש כנגד המשיב, וחייב אותו בהוצאות משפט בסך 300 ₪.

תחילת הפרשה בתאונת דרכים שארעה בין רכבו של המשיב לרכבו של המבקש, בגינה הגיש המשיב כנגד המבקש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות (תיק ת"ק 2521-09). במסגרת בירור אותה תביעה טען צד ג', מר בדרי, כי הוא זה שנהג ברכב (ולא המבקש), אף על פי כן, חייב ביהמ"ש לתביעות קטנות (כב' השופטת מ. אניסמן עמית) את המבקש, בפסק דין מיום 26.01.10, לשלם למשיב סך 3,887 ש"ח ₪ בצירוף 300 ₪ הוצאות משפט. משלא שולם הסך הנ"ל, נפתחו כנגד המבקש הליכי הוצאה לפועל, במסגרתם ננקטו הליכי עיקול וכיו"ב והחוב נפרע.

בעקבות כך, הגיש המבקש תביעה ע"ס 3,586 ₪ כנגד המשיב, להשבת סכומים ששילם למשיב במסגרת הליכי ההוצאה לפועל כמתואר לעיל.

יצויין, כי לאחר שניתן פסק הדין הראשון (שניתן ע"י כב' השופטת מ. אניסמן- עמית), הגיש המבקש בקשה לתקן את שם הנתבע, כך שמר בדרי יחוייב בחוב שנפסק, אך בקשתו נדחתה.

בנסיבות אלה נקבע על ידי בית משפט קמא, כי הליכי הוצאה לפועל שנקט המשיב כנגד המבקש היו כדין, ועל כן אין למבקש כל עילת תביעה כנגד המשיב. הוסיף בית משפט קמא וקבע: "בעוד שלנתבע כאן (המשיב ו.פ) אין כל דרך להיפרע את נזקו ממר בדרי ומזורו בהליכי גביה של פסק הדין, הרי שבעל דברו של התובע כאן הוא מר בדרי ולא אחר, אותו בחר, מטעמיו שלו, שלא לתבוע".

טוען המבקש במסגרת הבקשה שבפני כי מסיבות שאינן ברורות לו הוא חוייב לפצות את המשיב בגין נזקי תאונה שהוא לא היה צד לה, ובכל זאת בחר שלא לערער על פסק הדין הראשון מתוך הבנה כי הנהג שהיה אחראי לתאונה, מר בדרי, ישא בחוב, והוא אמנם החל לשאת בחוב, אך "עקב בעיות טכניות" הפסיק לשלם. בעקבות כך עוקל חשבונו של המבקש אף שלא הוא החייב.

דין הבקשה להדחות.

עסקינן בפסק דין שניתן בבית משפט לתביעות קטנות, וכאמור ברע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול תורג'מן בע"מ (מיום 17.03.09), מטרת ערכאה זו לאפשר דיון יעיל וקצר.

עוד נקבע כי התערבות ערכאת הערעור על פסקי הדין של בימ"ש לתביעות קטנות תהא מוצדקת רק במקרים חריגים, בהם נמצאה טעות גלויה על פניה בפסק דינו של בית המשפט, או כאשר מדובר בשאלה עקרונית שבית משפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 826).

בפסק דינו של בית משפט קמא לא נפל כל פגם. אכן, משניתן פסק דין כנגד המבקש- פסק דין שהמבקש, מטעמיו, בחר שלא לבקש לערער עליו- נקט המשיב בהליכי הוצאה לפועל כנגד המבקש כדין, ועל כן אין כל עילה לחייבו בהשבת הכספים שגבה.

כל המתואר ביחס להתחייבות הנהג, מר בדרי, לשאת בחוב, ואי קיום התחייבות זו, אינו מעניינו של המשיב. המשיב אוחז בידיו, כאמור, פסק דין חלוט כנגד המבקש, וזכאי לגבות את החיוב האמור בפסק הדין באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

צדק בית משפט קמא בקביעתו כי בעל דברו של המבקש הינו מר בדרי ולא המשיב.

כאמור, לא נפלה כל שגגה בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, ודין הבקשה שבפני להידחות.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ' אדר תשע"ב, 14 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: