רצ"פ 43113-01-16 כוכבי נ' עיריית רחובות

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 21.12.15 אשר דחה את הערעור / בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש כלפי החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 4.11.15 שלא להפחית את הריבית בתיק ההוצאה לפועל התלוי ועומד כנגד המבקש.

כמו כן מופנית הבקשה כלפי החלטות ביניים, כדלקמן:

החלטה לקבוע עירבון כתנאי לדיון בערעור ע"ס 5,000 ₪ (החלטה מיום 19.11.15);

ההחלטה שלא להכריע בשאלה האם מדובר בערעור או בבקשת רשות ערעור והשארת העירבון על כנו (החלטה מיום 2.12.15);

ההחלטה שלא לדון בבקשה לפטור מערבון (החלטה מיום 22.12.15).

2.דין הבקשה להידחות ללא צורך בקבלת תגובת הצד שכנגד.

סמכותו של בית המשפט לקבוע כי על המערער להפקיד עירבון כתנאי לדיון בערעור שהגיש הינה מתוקף הוראת תקנה 120(ז) לתקנות ההוצאה לפועל, ועל כן לא נפל פגם בהחלטה מיום 19.11.15 לקביעת העירבון, או בהחלטה מיום 21.12.15 המותירה את ההחלטה בעניין החובה להפקיד עירבון, תוך קביעת מועד חדש להפקדתו. כמו בית המשפט קמא, אף אני סבורה כי שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט לקבוע עירבון כתנאי לדיון בערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל חל גם כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטת הרשם.

לשון תקנה 120(ז) בתקנות ההוצל"פ: "בית המשפט שלערעור רשאי להורות למערער להפקיד ערובה...." הדגש הוא על ערכאת הערעור. כאשר ערכאת הערעור סבורה כי יש צורך בהפקדת עירבון להבטחת הוצאות הצד שכנגד בהליך, היא מוסמכת לעשות כן, ללא הבחנה בין הליך של בקשת רשות ערעור או של ערעור בזכות.

כמו כן, אין להתעלם מכך שהמבקש הוא שבחר מלכתחילה את ההליך- ערעור- וע"כ אין לו עילה להלין על ההחלטה שניתנה.

ככל שסבר המבקש כי יש לפטור אותו מהפקדת עירבון, בין אם מדובר בערעור ובין אם מדובר בבקשת רשות ערעור, רשאי היה להגיש בקשה מתאימה, כפי שהגיש בפועל אך עשה זאת באיחור - כחודש לאחר המועד בו היה עליו להפקיד את העירבון, ויומיים לאחר שניתן פסק הדין הדוחה את ערעורו.

ודוק, ע"פ החלטה מיום 2.12.15, שב"כ המבקש צפתה בה ביום 4.12.15 אחה"צ (כעולה מנתוני נט המשפט), היה על המבקש להפקיד את העירבון עד ליום 15.12.15. העירבון לא הופקד במועד, והבקשה לפטור מהפקדת העירבון הוגשה רק ביום 20.01.16, למעלה מחודש איחור, ולאחר שפסק הדין הדוחה את הערעור ניתן כבר ביום 21.12.15.