רצ"פ 3398-08 סימון ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ ואח'

זו בקשה לסעד זמני, במסגרת בקשה לביטול החלטות שניתנו בתיק זה ביום 26.1.09 וביום 8.3.09 בטענת מירמה. הסעד הזמני המבוקש הוא עיכוב הכספים המצויים בתיק ההוצאה לפועל, ולחילופין העברתם לתיק בית משפט זה לצור השבתם למשיבים 3-4 אם תתקבל הבקשה העיקרית.

מדובר בכספי יתרת תמורת מכירת הדירה, שאותה קנו המשיבים 3-4 לפני כעשר שנים. הסמכות לחלוקת יתרת הכספים נתונה בידי רשם ההוצאה לפועל, והזכות לכספים אלה נתונה לבעלי שיעבודים בדרגה שנייה על המקרקעין, שהם הורי המבקשים, ואין לדעת מי יורשיהם ולנושי המבקשים שאכן הוזמנו על ידי רשם ההוצאה לפועל להביע עמדתם. יורשים ונושים אלה לא צורפו לבקשה, אף שהם עשויים להפגע מקבלתה.

המבקשים לא הוכיחו, שאם לא ינתן סעד זמני, יאבדו הכספים ולא ניתן יהיה להשיבם. לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל, הם יחולקו בין נושים שונים, אשר לא הוכח שלא יוכלו להשיב את הכספים, אם תתקבל הבקשה העיקרית, בהנחה שתוצאת קבלת הבקשה העיקרית תהיה ביטול המכר.

בבחינת הראיות המהימנות להוכחת הבקשה העיקרית, הדרושות לצורך מתן צו זמני, עולה שהמבקשים אינם עומדים בנטל זה. הבקשה העיקרית היא לביטול שתי החלטות עקב מירמה. ההחלטה מיום 26.1.09 היא החלטה לדחות בקשה לפטור מעירבון. מעיון בהחלטה זו עולה שהיא התקבלה על פי סיכוי הערעור הקלושים, הנובעים מהחלטות שניתנו על ידי ערכאות אחרות, ולא בשל עובדות כלשהן שהוצגו על ידי המשיבים או מי מהם. על כן, אין בטענות מירמה, אף אם הן חדשות, כדי לשנות החלטה זו. על החלטה זו הוגש ערעור, ובו ניתן פסק דין בהסכמה בין הצדדים, לפיו הוארך המועד להפקדת עירבון.

ההחלטה מיום 8.3.09 התבססה בין היתר על הטענה העובדתית שהוטלו עיקולים על כספי יתרת המכירה, שהמבקשים טוענים שכעת הסתבר להם שאינה נכונה. אכן, מהחלטות רשם ההוצאה לפועל עולה שאצל כונס הנכסים לא הוטלו עיקולים על כספי המכירה, אם כי ניתן להטילם בלשכת ההוצאה לפועל או במינהל מקרקעי ישראל, אבל אין בכך כדי לשנות את העובדה, שיש שיעבודים ויש נושים. על כן, ככל שיש לשנות את ההחלטה מיום 8.3.09, היא עשויה להשתנות במובן זה שבמקום לדבר על עיקולים, ידובר על בעלי שיעבודים ועל נושים.

הבדל זה לא משנה את התוצאה בשלב זה, שכן הבקשה לשנות את ההחלטות מיום 26.1.09 ומיום 8.3.09 לא תשנה את התוצאה של ההליך, שהיא דחיית הבקשה לרשת ערעור, לפי החלטת סגנית הנשיאה השופטת ש. וסרקרוג מיום 25.11.09, אם לא פסק הדין של סגן הנשיאה השופט ג. גינת מיום 23.4.09, שניתן בהסכמת המבקשים עצמם.

על כן, אני דוחה את הבקשה לסעד זמני. הוצאות לחובת המבקשים, יזקפו ביחד עם ההוצאות בבקשה העיקרית. ההחלטה בבקשה העיקרית תינתן בימים הקרובים.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ו, 07 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.