רפאל ביטון נ' בטוח לאומי-סניף תל-אביב

החלטה

1.לפנינו תביעתו של רפאל ביטון (להלן – התובע) להכיר בפגיעה בכתפיים כפגיעה בעבודה לאור תאונת עבודה מיום 25.2.07, ובפגיעתו בכתף שמאל מכח תורת המיקרוטראומה או מכח מחלת מקצוע.

2.התובע יליד 1951 עבד משנת 1974 עד שנת 2002 כצבע (למכוניות, אוטובוסים, ארונות חשמל ומטוסים).

החל משנת 2002 עבד התובע בהעמסה, הפצה ופריקה של מוצרי מזון, כעובד שכיר של בנו.

3.כך מתאר התובע בתצהירו את האירוע התאונתי מיום 25.2.07:

"ביום 25.2.07, בשעה 10:00 או בסמוך לכך, עליתי למשאית לצורך פריקת סחורה ברשת שופרסל, הנמצאת בסמוך לבית החולים איכילוב בתל- אביב. בתוך המשאית, הונחו על גבי משטח עץ, עשרות קרטונים המכילים מוצרי מזון במשקל כולל של כ- 500 קילו. על מנת להוציא את המשטח מהמשאית נעשה שימוש בג'ק הידראולי עם גלגלים אשר מסייע בהרמת הארגזים והזזתם. אופן העבודה בוצע כך שהמעסיק (אשר הינו בני) משך את הארגזים עם הג'ק עד לתחילת ארגז המשאית אשר שם מצויה הרמפה להורדת הארגזים. אז ירדתי מהמשאית על מנת לתמוך בארגזים כאשר תורד הרמפה. ברגע זה הוריד המעסיק את הרמפה וכאשר היא הגיעה לרצפה נוצר שיפוע של הרמפה. מאחר והחנייה באותו יום הייתה עמוסה, בוצעה הפריקה בכביש היורד לחנייה – עובדה אשר הגדילה את השיפוע של הרמפה. ברגע שנגעה הרמפה ברצפה, עקב השיפוע, החל המשטח להתדרדר לכיווני. הושטתי את שתי ידי לכיוון המשטח על מנת לבלום אותו. בשל המשקל הכבד הכולל של כל הארגזים בעת שניסיתי לבלום את נפילתם נפגעתי בכתף שמאל (הנסיבות המתוארות לעיל יכונו להלן "התאונה").

אשר לתשתית הראייתית של מיקרוטראומה, התובע מיחס תשתית עובדתית למיקרו טראומה, הן לעבודה כצבע עד לשנת 2002 והן לעבודתו בהעמסה, הפצה ופריקה.

את עבודתו כצבע מתאר התובע בסעיף 10 לתצהירו:

"החל משנת 1974 ועד לשנת 2002 עבדתי כצבע במועדים כדלקמן:

א.כ- 6 שנים במוסך "פנחס אריה" בנחלת יצחק בתל אביב. במהלך תקופה זו ביצעתי עבודות צבע למכוניות מידי יום, (6 ימים בשבוע). בתחילה הייתי משפשף את הפח של הרכב עם מכונת ליטוש רוטטת אשר שקלה כ- 2 קילו (פעולה אשר נמשכה כשעתיים). לאחר מכן השתמשתי במרסס אשר שקל כ- קילו וחצי על מנת לצבוע את הרכב. עבודת הליטוש הייתה כרוכה בהנעת היד והכתף מאות פעמים כאמור במשך כשעתיים רצופות.

גם עבודת הצביעה הייתה כרוכה בהנעת היד והכתף מאות פעמים במשך כשעתיים עד שלוש שעות.

ב.כשנתיים במפעל "הארגז" כצבע בצביעת אוטובוסים. העבודה בוצעה באופן המתואר לעיל, אולם בשל גודל האוטובוסים נמשכה זמן רב יותר.

ג.כ- 10 שנים במוסך "ארגמן" בבני ברק, אשר אף שם בוצעו עבודות צבע כאמור לעיל.

ד.כשנתיים בחברת "שחם מקורות" כצבע של ארונות חשמל. אופן העבודה היה מתבצע כדלקמן. בתחילה הייתי משפשף את הלוחות של הארונות במשך כשלוש שעות רצופות מידי יום. לאחר מכן הייתי צובע את הלוחות עם מרסס במשך כשלוש שעות רצופות.

פעולות השפשוף והצביעה היו כרוכות בהנעה חוזרת של הכתף והיד.

ה.כ- 8 שנים, מיום 1.12.93 ועד לחודש 3/02 – בתעשייה אווירית כצבע של מטוסים. אופן העבודה התבצע כדלקמן. בתחילה הייתי מלטש את גוף המטוס עם מלטשת אשר שקלה כ- 2 קילו במשך 4 ימים רצופים, כ- 8 עד 12 שעות עבודה מידי יום. לצורך ביצוע העבודה הנעתי את ידיי וכתפיי מאות פעמים כאשר ידיי הורמו מעל גובה הכתפיים. לאחר מכן הייתי מנקה את גוף המטוס עם סמרטוטים במשך כמה שעות מידי יום. לאחר מכן, הייתי צובע את גוף המטוס עם מכשיר המכונה "AIRLESS". מדובר במכשיר אשר כולל צינורות כבדים המתיזים צבע ממיכל כבד. שוב, מדובר בהנעת הידיים והכתפיים מאות פעמים ברציפות מדיי יום. אף עבודות הצביעה נערכה במשך 8 עד 12 שעות ולעיתים אף במשך 24 שעות רצופות היה צורך לסיים בצביעת המטוס.

ו.יצויין כי ידי הדומיננטית הינה יד ימין. ביצוע עבודות הליטוש והצביעה האמורות לעיל בוצעו בשתיים הידיים יחדיו (עקב משקל המכשירים). לעיתים השתמשתי ביד שמאל בלבד לצורך ביצוע העבודות".

את עבודתו בפריקת סחורות מתאר התובע בסעיף 13 לתצהיר:

"אופן העבודה היה מתבצע כדלקמן:

א.הייתי מגיע מידי לילה למחסן של שטראוס הנמצא ברחוב ברזילי 1 בפתח תקווה. במחסן היו מכינים משטחים עמוסים בארגזים. פרקתי ארגזי סחורות אשר היו מיועדים למינימרקטים ומעמיסים בתוך ארגז המשאית. העבודה הייתה מתבצעת באופן ידני והייתה כרוכה בהרמת משאות כבדים שכן כל ארגז שקל כ- 15 קילו (ארגז חלב) 6 קילו (ארגז של גבינות) וכיוצ"ב. ארגזים של 6 קילו הייתי מרים שני ארגזים ביחד וארגזים קטנים יותר היה מרים 4-5 ביחד כך שתמיד המשקל הכולל היה כ- 15 קילו לפחות. עבודת הפריקה והטעינה נמשכה כשעה וחצי מידי יום.