רפאילוב נ' כץ

החלטה

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בסך 1,317 ₪. עסקינן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום אשר דחה בקשת רשות להתגונן מטעם המבקש וקיבל את תביעתו הכספית של המשיב לתשלום סך של 11,650 ₪.

על פי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "התקנות") על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים בסיסיים: ראשית, עליו להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה, ושנית, כי קיימת עילה להליך בגינו מבוקש הפטור מתשלום האגרה.

המבקש טוען כי מצבו הכלכלי בכי רע וכי אין באפשרותו לעמוד בתשלום האגרה. לטענתו, הוא חסר כל הכנסה, אין ברשותו חשבון בנק, כרטיס אשראי, חסכונות או קופות גמל ובשל חובותיו הכבדים בהוצל"פ הוכרז כחייב מוגבל באמצעים ומשלם סך חודשי של 100 ₪. המבקש טוען כי הוא מצוי בסכסוך עם בני משפחתו ומכריו והם אינם מוכנים לסייע בידו לגייס את סכום האגרה. לטענתו, גם הבנקים סירבו לבקשתו להלוואה לאור חובותיו הרבים. לבקשה צורפה החלטתה של רשמת בית משפט השלום רות וקסמן מיום 20.5.2010 הפוטרת אותו מתשלום האגרה.

התרשמתי כי מצבו הכלכלי של המבקש רעוע. הגם שהמבקש לא כלל בבקשתו את מלוא המסמכים הנחוצים להוכחת דלותו הכלכלית ובין היתר לא צירף אישורים בדבר העדר כל הכנסה, מידע מפורט לגבי רכוש או נכסים שברשותו ואישור בדבר היותו חייב מוגבל באמצעים, די בחומר שצירף על מנת לבסס מסקנה בדבר העדר יכולת כלכלית. לכך יש להוסיף כי על פי תקנה 14(ד)(1) לתקנות, ההחלטה המצורפת בדבר קבלת פטור מאגרה מהווה ראייה לכאורה לגבי מצבו הכלכלי של המבקש.

באשר לסיכויי הערעור, על פניו לא ניתן לשלול קיומה של עילת ערעור (אין צורך לחוות דעה באשר לטיב סיכויי הערעור, שכן אין עסקינן בבקשה לפטור מערבון).

אשר על כן, ניתן פטור מאגרת ערעור כמבוקש.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"ב, 19 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, שופט

רשם ביהמ"ש המחוזי

תל אביב-יפו