רענן נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה מיום 2.12.12 (כב' השופטת אירית מני גור) לפיה נדחתה בקשת המבקש להביא ראיות לסתור את קביעות הוועדות הרפואיות לעררים של המוסד לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה ולמנות מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה והנוירולוגיה.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בהחלטה ובתגובת המשיבה לבר"ע החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

הלכה היא כי בית משפט של ערעור "יתערב רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן בהחלטתה של הערכאה הדיונית בבקשה להביא ראיות לסתור" (רע"א 11325/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גוליבנסקי, 27.2.06), וכן כי "הבאת ראיות לסתור החלטה של וועדה רפואית תתאפשר רק במקרים נדירים" (רע"א 7955/99 שאול נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, 7.5.00).

המקרה הנדון אינו נמנה על אותם מקרים חריגים ועם אותן נסיבות יוצאות דופן.

החלטת ערכאה דיונית סבירה על פניה, מנומקת ומיישמת לכאורה את אמות המידה שנקבעו בפסיקה לגבי הבאת ראיות לסתור, ואין לגלות בה טעות בחוק.

במקרה דנן, לא הראה המבקש טעם משפטי או עובדתי מיוחד בעל משקל מספיק להצדיק הבאת ראיות לסתור.

ביהמ"ש קמא סבר שהבירור הרפואי של הוועדה היה מלא. בית משפט קמא הגיע למסקנה זו שהיא מסקנה עובדתית, שאין נמוק משכנע להתערב בה במסגרת שלפני. בפרט כאשר הקביעה מבוססת לכאורה בראיות שהוצגו בפני בית משפט קמא ובמסמכים שצורפו לבר"ע.

עיקר טענות המבקש הן שהחלטת הוועדה אינה עולה בקנה אחד עם התיעוד הרפואי שצורף - כאשר לא נטען שתיעוד זה לא עמד בפני הוועדה.

טענות אלו דינן להידחות.

במסגרת בקשה להביא ראיות לסתור בית המשפט אינו בוחן את הפן המקצועי-רפואי שבעבודת הוועדה גם לא את פרשנותה לפי שיקול דעתה המקצועי את החומר הרפואי הרלוונטי שעמד לפניה. גם קיומו של פער בין ממצאים של ועדות רפואיות שונות כשהוא לבדו אינו טעם מספק להתיר הבאת ראיות לסתור.

בטענה הכללית של המבקש לפיה בהרכב הוועדה ששמעה את ערעורו ישב רופא אשר בינו לבין ב"כ המבקש נתגלעו מחלוקות אישיות קשות, אין די כדי להטיל דופי בעבודת הוועדה או להניח שקביעתה שגויה.

מסקנתו של בית משפט קמא, לפיה לא נמצאו נסיבות יוצאות דופן המצדיקות מתן היתר להבאת ראיות לסתור, היא סבירה על פניה, ואין מקום להתערבות ערכאת הערעור.

פסיקת הוצאות אינה מסוג ההחלטות לגביהן תינתן רשות ערעור לאור סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור).

לאור האמור לעיל - בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות בסך 10,000 ₪, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ערבון שהופקד על פירותיו יחולט בהתאם על חשבון ההוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, 22 אפריל 2013 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: