רעני נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותה בגין נזקי תאונת דרכים.

לטענת התובעת פגע רכב הנתבעת ברכבה ביום 7/6/2010 בשעה שנסעה בנתיב השמאלי ורכב הנתבעת סטה בפתאומיות לנתיב נסיעתה ופגע בה.

לטענת הנתבעת, התאונה ארעה באשמה הבלעדי של התובעת אשר ברשלנותה סטתה לנתיב האמצעי בו נסע רכב הנתבעת ופגעה באוטובוס.

לאחר שחזרתי ועיינתי בכתבי הטענות ונתתי דעתי לעדויות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלק הארי שלה. טעמי להלן:

מן הדיון עלה שאין חולק כי התובעת נסעה בנתיב השמאלי ביותר ואילו נהג רכב הנתבעת נהג בנתיב האמצעי.

נוכח כך, המחלוקת המרכזית הינה בשאלה האם סטתה התובעת לכוון נסיעת רכב הנתבעת, או שמא, סטה נהג רכב הנתבעת לנתיב השמאלי.

מצאתי את עדותה של התובעת בפני כמהימנה. התרשמותי הבלתי אמצעית היתה כי מדובר במי שנקלעה לאותו אירוע ואינה מבקשת אלא להפרע בגין נזקיה הממשיים.

עדותה של התובעת נתמכה במידה רבה בעדותו של בעלה אשר שוחח עם נהג הנתבעת, הן בסמוך לקרות האירוע, והן מספר ימים לאחר מכן כאשר לשיטת התובעת ובעלה הודה נהג הנתבעת באחריותו לאירועים ואף התנצל על כך.

מיקום הנזקים ברכבה של התובעת מחזק את גרסתה ועומד בסתירה לגרסת הנתבעת.

ככל שאירוע התאונה היה נגרם עקב סטייה של רכב התובעת לכוון נתיב נסיעת הנתבעת שהרי סביר כי הנזקים ברכב התובעת היו מתמקדים בחלק הימני קידמי.

התמונות שצורפו לחוות דעת השמאי מלמדות כי הנזקים מתחילים מהגלגל הקידמי ונמשכים עד לחלקו האחורי של הרכב והם אינם מצויים בחלק הקידמי של רכב התובעת.

טען נציג הנתבעת כי טענות התובעת אינן סבירות נוכח האמור בחוות דעת השמאי על פיו קיימים ברכב שלושה מוקדי נזק, וממילא, לא ניתן למצוא סימנים ברכב התובעת לכך שהנזק נגרם מרכב הנתבעת.

אין בידי לקבל טענות אלו.

מ-נ/1 שהוא הודעת הנהג לנתבעת עולה, כי נהג רכב הנתבעת עצמו זיהה שני מוקדים של נזק. דווקא מסמך זה תומך בטענת התובעת ועומד בסתירה לטענות הנתבעת, על פיהן צריך היה להיות מוקד נזק אחד.

זאת ועוד, עיון בתמונות שצורפו לכתב התביעה מלמד, כי נותרו סימני צבע בשני מקומות שונים לחלוטין על רכב התובעת. מדובר בצבע סגול שניתן לזיהוי בבירור אל מול צבע רכבה של התובעת.

משהוצגו התמונות בפני נציג הנתבעת, טען כי מדובר בסימון של השמאי. אין בידי לקבלה טענה זו כאשר היא אינה סבירה על פניה.

לא זו אף זו, נהג הנתבעת בעצמו מציין במסגרת נ/1 כי קיימות שתי נקודות של צבע סגול של האוטובוס.

מעדותו של נהג רכב הנתבעת עלה, כי באוטובוס היו נוסעים נוספים.

על אף עובדה זו, לא ביקשה הנתבעת לזמן מי מהם לעדות בפני. בהתאם להלכתו של בית המשפט העליון הימנעותו של בעל דין מלהביא עדים אשר יכולים היו לכאורה לתמוך בגירסתו, עומדת לחובתו של אותו בעל דין.