רע"ר 2819-04-17 אנוש(אסיר) נ' המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות

בפני בקשה דחופה לסעד זמני, לעיכוב הליכי גבייה עד לדיון בהליך העיקרי -"השגה" על החלטת מרכז לגביית קנסות, בענין הסדר תשלום קנס, כשהטענה היא שהחלטת המרכז אינה סבירה. הדחיפות נובעת ממועד הדיון הצפוי בוועדת השחרורים שאמורה לדון בקיצור תקופת מאסרה של המבקשת, ביום 26/4/17.

מנגד, הוגשה בקשה למחיקה על הסף של ההליך כולו, באשר לביהמ"ש אין סמכות עניינית לדון בהשגות על החלטות המרכז לגביית קנסות.

רקע

1. המבקשת (בת 73) הורשעה על פי הודאתה באישומים חמורים הנוגעים לעבירות מס שבוצעו על ידה בהיותה מנהלת חשבונות וחשבת של חברת אשבל טכנולוגיות בע"מ, יחד עם בן זוגה שהיה המנהל והבעלים של מרבית מניותיה. (ת"פ (מחוזי י-ם) 5789-02-11).

2. כתוצאה מעבירות מס: דיווחים כוזבים והעברת כספים מהחברה לשימושם הפרטי, הועלמו מסים בעשרות מיליוני ₪. בהליך שומה אזרחי שהתנהל במקביל להליך הפלילי נקבע כי המבקשת חייבת סך של 70 מיליון ₪.

3. באחד האישומים שהודתה המבקשת והורשעה, נקבע כי היא ובן זוגה משכו כספים מהחברה לשימושם הפרטי בהיקף של כ-30 מיליון ₪. הניסיון במסגרת גזר הדין להוכיח כי כספים מחשבונות אישיים חזרו לחשבון החברה כשלו, ביהמ"ש המחוזי דחה טענה זו וקבע כי לא עלה בידי הנאשמים להוכיח בנטל של מאזן ההסתברויות כי הופקדו חזרה סכומים בשיעור דומה.

4. על המבקשת נגזרו העונשים הבאים: מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים, 7 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 1.5 מיליון ₪, אשר אמור היה להיות משולם עד ליום 31/12/14.

5. המדינה והנאשמים ערערו לביהמ"ש העליון. בטרם נדונו הערעורים הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו יוחמרו עונשם של הנאשמים: עונשה של המבקשת הועמד על 45 חודשים. גובה הקנס נותר בעינו, אולם המועד לתשלומו הוארך ליום 31/12/16. (ע"פ 6865/14 ו-6875/14 מיום 10/7/16).

6. במהלך ריצוי עונש המאסר של המבקשת, במועד שבין גזר הדין של ביהמ"ש המחוזי לבין הסדר הטיעון שקיבל תוקף של פסק דין בביהמ"ש העליון, נגבה סך של 19,245 ₪ בלבד על חשבון הקנס.