רע"צ 9613-12-16 שופאני נ' אלפרדוס בע"מ ואח'

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, כב' הרשמת מ' ברטהולץ, מיום 17.11.16, אשר על פיה הותנה ביטול הגבלת רישיון הנהיגה בתשלום חד פעמי של 8,000 ₪.

שלושת המשיבים, הם הזוכים בתיקי ההוצאה לפועל המתנהלים נגד המבקש, הגישו תגובותיהם. המשיבים לא ביקשו לחקור את המבקש על תצהירו, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבורה כי ניתן להכריע בבקשה על יסוד הנטען בבקשה ובתגובות.

1. כנגד המבקש מתנהל תיק איחוד, כחייב מוגבל באמצעים, מאז הוכרז ככזה על פי החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל מיום 3.11.16. בהחלטה הנ"ל נקבע, כי תיק האיחוד ייפתח כנגד תשלום עירבון חד פעמי בסך 3,500 ₪. כן נקבע כי צו התשלומים החודשי בתיק האיחוד יעמוד על 450 ₪.

המבקש שילם את הסכום החד-פעמי שהושת עליו, ועתר לביטול הגבלות שהוטלו עליו בתיקים פרטניים, ובכלל זה – הגבלת רישיון הנהיגה. לטענת המבקש, עד כה עסק בעבודות מזדמנות בחקלאות, אך כעת בכוונתו לעבוד במכירת פירות וירקות והוא זקוק לרישיון הנהיגה שלו לשם ביצוע עבודה זו.

2.בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור קבעה כב' הרשמת, כי הכרזת החייב כמוגבל באמצעים אינה מבטלת הליכים קודמים שננקטו, וכי העובדה שהמבקש לא שילם תשלומים חודשיים בתיקים השונים עד לפתיחת תיק האיחוד מצדיקה חיובו בתשלום כתנאי לביטול ההגבלה. לפיכך קבעה כב' הרשמת, כי הגבלת רישיון הנהיגה תבוטל כנגד תשלום סכום של 8,000 ₪. לחלופין נקבע, כי אם יעמוד המבקש בצו התשלומים במשך 12 חודשים, יוכל לחדש את בקשתו.

3.לטענת המבקש, לא היה מקום להתנות את ביטול ההגבלה בתשלום נוסף, לאחר שכבר שילם סכום של 3,500 ₪ כתנאי לפתיחת תיק האיחוד. לטענתו, בהחלטה זו לא התייחסה כב' הרשמת ליכולת הפירעון שלו, וקבעה סכום שהוא אינו מידתי ואינו סביר, ואף אינו עומד ביחס סביר לצו התשלומים שנקבע, בסך 450 ₪ לחודש בלבד.

כן טוען המבקש, כי כל בקשתו היא להתפרנס בכבוד בעזרת רישיון הנהיגה, ואילו חיובו בתשלום הנ"ל חוסם את אפשרויות הפרנסה שלו.

4.כאמור, שלושת המשיבים הגישו תגובותיהם.

המשיבה מס' 1 טענה בתגובתה, כי חובו של המבקש כלפיה נעוץ במעשים לא חוקיים שביצע בהיותו חבר וועד באגודה השיתופית. חובו הפסוק שעמד בשנת 2013 על 70,000 ₪ מגיע כעת ליותרמ-110,000 ₪. לטענת המשיבה מס' 1, המבקש הוא בעל אמצעים, בעל קרקעות, שנמנע מלרשום את הקרקעות על שמו במטרה להתחמק מתשלום חובותיו, ונמנע מאותה סיבה גם מהליכי פשיטת רגל. כן טוענת המשיבה מס' 1, כי צו התשלומים שנקבע הוא נמוך בהשוואה לגובה החוב. לטענתה, ביטול ההגבלות אמור להיעשות כנגד תשלום סכום גבוה, הלוקח בחשבון גם את האינטרסים של הנושים, ולכן החלטת כב' הרשמת משקפת איזון ראוי.