רע"צ 9296-02-15 עאמר נ' שנאן ואח'

1.לפניי בקשת רשות ערעור על שתי החלטות שניתנו על ידי כב' הרשמת ע' גבריס מיום 18.1.15 ו- 21.1.15 במסגרת תיקי הוצאה לפועל (521335-11-14 ו- 521383-11-14). המדובר בשני תיקי הוצאה לפועל שפתח המבקש, הזוכה, כנגד שני החייבים (המשיבים 2-1) לביצוע שיקים. לטענת המבקש טעתה כב' הרשמת בהחלטתה מיום 18.1.15, החלטה זהה בשני התיקים, לפיה ההתנגדויות לביצוע שטרות הוגשו לכאורה במועד לפיכך הורתה על עיכוב הליכים והעברת הדיון בהתנגדויות לבית המשפט.

המבקש טען כי מסירת האזהרה למשיבים התבצעה ביום 15.12.14, ולכן ההתנגדויות הוגשו באיחור. המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר באותה החלטה. בהחלטת הרשמת מיום 21.1.15 נדחתה הבקשה. בחלק האופרטיבי של ההחלטה כתבה הרשמת כך: "הבקשה נדחית. במועד הגשת ההתנגדות לא היתה מעודכנת מסירה של האזהרה לחייב בתיק וע"כ ניתנה ההחלטה מיום 18.1.2015. גם לבקשה זו לא צורף אישור מסירה של האזהרה בתיק ההוצל"פ במועד הנטען."

2.לטענת המבקש,שגתה כב' הרשמת עת קבעה כי ההתנגדויות הוגשו לכאורה במועד. לטענת המבקש, בקשת הביצוע נמסרה לידי המשיבים ביום 15.12.14 ואולם, הם סירבו לחתום על אישורי המסירה. המבקש טען כי על פי בירור שנערך במזכירות לשכת ההוצאה לפועל, ביום 18.1.15 שעה 08:41 המשיבים הגישו התנגדות לביצוע השטרות, ודקה לאחר מכן הגיש ב"כ המבקש את אישורי המסירה לצורך הקלדתם במערכת. מכאן שעל פי רישומי מחשבי הלשכה, ההתנגדויות של המשיבים הוגשו בד בבד עם הגשת אישורי המסירה לתיק.

המבקש טען כי מאחר שע"פ תקנה 106 (א) לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם-1979 התנגדות תוגש תוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה, הרי שהמועד האחרון להגשת ההתנגדויות היה 14.1.15, ולפיכך, משההתנגדויות הוגשו לאחר מועד זה, הייתה צריכה כב' הרשמת לקבוע כי ההתנגדויות לא הוגשו במועד.

לפיכך עתר המבקש לבטל את החלטות הרשמת ולהורות על מחיקת ההתנגדויות, שפעול ההליכים בתיקים וביטול עיכוב הכספים.

3.המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי המדובר בהליך סרק מיותר והדיון בהתנגדויות נקבע בפני כב' הרשם מ' חלאילה. לטענתם, נודע להם באקראי על תיקי ההוצל"פ בזמן שפנו לבנק על מנת לפתוח חשבון, או- אז גילו שנפתחו כנגדם תיקי הוצאה לפועל. המשיבים טענו כי לא קיבלו את האזהרה. בהמלצת בא כוחם הכינו, נוסף להתנגדות, גם בקשת להארכת מועד. לטענת המשיבים,בלשכת ההוצאה לפועל הסבירו להם שאין צורך בבקשה להארכת מועד. למרות האמור,ציינו המשיבים כי הבקשה להארכת מועד כן נסרקה בתיק. משכך, גם אם יתקבל הערעור הרי שהתוצאה תהיה החזרת התיק לצורך דיון בבקשה להארכת מועד אשר הוגשה יחד עם ההתנגדות ולא נדונה.

המשיבים טענו כי לא נפל בהחלטת הרשמת כל רבב וכי המבחן הקובע הוא מועד הגשת ההתנגדות.מאחר שבמועד הגשת ההתנגדות לא היה מוקלד מועד מסירת האזהרה,יש לקבוע , כפי שקבעה כב' הרשמת, שההתנגדות הוגשה במועד.

המשיבים הוסיפו כי תצהיר השליח ואישורי המסירה שצורפו לבקשה עתה הם זיוף וכי מעולם לא סירבו לחתום על אישורי המסירה. המשיבים טענו כי אישורי המסירה לא צורפו לעיון הרשמת ועל כן אין להתיר למבקש להסתמך על ראיות נוספות בניגוד לתקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

דיון והכרעה

4.בראשית הדברים אציין כי המשיבים העלו בתגובתם גם טענות לגופם של דברים שאין מקומן בהליך דנא (התיישנות וטענת פרעתי), אלא בהליך העיקרי.