רע"צ 9011-12-17 וייסמן נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל (גב' אביגיל סלע- הקש) מיום 30/11/17 בתיק הוצאה לפועל מס' 02-30768-92-9 (פסק דין כספי), במסגרתה נדחתה בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטה מיום 13/4/17 ולפיה המבקש ישלם סך של 4,000 ₪ עד ליום 5/5/17 כתנאי לפתיחת תיק האיחוד וכן תשלום בסך של 3,000 ₪ החל מיום 15/6/17 ובכל 15 לחודש שאחריו.

1.ביום 27/11/17 הגיש המבקש את בקשתו לעיון חוזר בהחלטה מיום 13/4/17 באופן כזה שצו התשלומים החודשי יופחת מסך של 3,000 ₪ לסך של 300 ₪ וכן ביקש להורות על ביטול העיקול המוטל על משכורתו. כבר כעת יודגש כי המבקש לא צרף לעיוני את ההחלטה מיום 13/4/17.

2.בהחלטתה מיום 30/11/17 של רשמת ההוצאה לפועל, ההחלטה נשוא בקשת הערעור שלפני, נדחתה בקשת המבקש. בהחלטה נקבעו הדברים הבאים: מלבד אסמכתא בגין חשמל מיום 13/11/17, לא צרף המבקש אסמכתאות נוספות לתמיכה בבקשתו. מעיון במסמכי הבקשה הקודמת עולים הדברים הבאים: המבקש יליד 1957, גרוש, עובד ומשתכר ממוצע חודשי של 6,725 ₪, גרושתו מקבלת קצבת נכות בסך של 2,540 ₪, אין למבקש דירה בבעלותו והכנסותיו מסתכמות בסך של 9,265 ₪. הוצאות המבקש עומדות על סך של 5,640 ₪ וכוללות: שכ"ד- 1,000 ₪, חשמל מים ארנונה וגז- 1,500 ₪, ביטוח רפואי- 140 ₪, כלכלה- 2,500 ₪, טלוויזיה וכבלים- 300 ₪, אינטרנט- 200 ₪. רשמת ההוצאה לפועל קבעה כי אין שינוי בהכנסות והוצאות המבקש, כי הוא לא הבהיר מדוע חל שיהוי ניכר בהגשת בקשתו וכן ציינה כי אין מקום להגשת בקשות חלקיות חרף החלטה מפורטת שניתנה בנדון והפכה לחלוטה. הרשמת קבעה עוד כי ככל שנטענה הוצאה שלא גובתה באסמכתא יפעל הדבר לחובתו של המבקש. עוד קבעה כי בנסיבות למבקש הוצאות חריגות בגין אחזקת בית, ביטוח רפואי, כבלים טלוויזיה ואינטרנט וכי חרף הוצאותיו החריגות קיימת לו הכנסה חודשית פנויה בסך של 3,625 ₪.

3.בבקשתו אשר לפני, מבקש המבקש להורות על ביטול החלטת הרשמת מיום 30/11/17 ועל ביטול העיקול המוטל על משכורתו. כן מבקש המבקש לקיים דיון דחוף בעניינו.

דיון :

4.לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור נחה דעתי כי יש לדחותה אף בלא צורך בקבלת תגובת המשיבה.

5.תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו. למעשה, בקשת רשות הערעור שלפני מתייחסת להחלטה מיום 13/4/17 אשר כאמור כלל לא צורפה לעיוני, ובמסגרתה נקבע כי המבקש ישלם סך של 4,000 ₪ עד ליום 5/5/17 כתנאי לפתיחת תיק האיחוד וכן יישלם סך של 3,000 ₪ החל מיום 15/6/17 ובכל 15 לחודש שאחריו. הבקשה הנוכחית על בסיסה ניתנה ההחלטה עליה מבקש המבקש רשות לערער, היא למעשה בקשה לעיון חוזר אשר תכליתה לגרום להארכה מלאכותית של המועד להגשת בקשת רשות ערעור.

6."הכלל הוא שאם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת רשות ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את הסדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באופן מלאכותי ובאמצעות הגשת בקשה נוספת באותו העניין לרשם (הש' ס' ג'ובראן רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע"מ, דינים עליון צ 628)." (ראה: כבוד השופט דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות - חלק ראשון, מהדורה שביעית 2011, ע"מ 110).

7.הדברים יפים אף לענייננו. בשים לב כי המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 13/4/17 חלף זה מכבר, אין לאפשר למבקש בנסיבות אלו להביא להארכת המועד להגשת בקשת הערעור באופן מלאכותי על ידי הגשת בקשה נוספת באותו העניין כפי שעשה ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

8.באשר לגובה צווי החיוב בתשלומים, נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם הוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו. ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03), רע"א 7195/09 ציון קרטה נ. פרקליטות מחוז חיפה ואח' דינים עליון 2009(118) 1423) וכן האמור ברע"צ 35723-04-12 לוסב נ. שטרוך (ניתן ביום 30/4/12).

9.החלטת רשמת ההוצאה לפועל ניתנה על בסיס הנתונים שהיו לפניה ולא מצאתי בבקשה שלפני כל חידוש מהותי אשר לא היה לפניה עובר למתן החלטתה. על אף שהדברים צוינו מפורשות בהחלטת הרשמת ועל אף שהובהר למבקש כי ככל שנטענה טענה שלא גובתה באסמכתא מתאימה הדבר יפעל לחובתו, המבקש בבקשתו לפני אינו מצרף כל אסמכתא מלבד אותה אסמכתא בגין חשמל שצוינה בהחלטת הרשמת הנכבדה. הוא אינו מבהיר את הסיבה לשיהוי הניכר בהגשת בקשתו לעיון חוזר, אינו מתייחס לקביעת הרשמת הנכבדה באשר להוצאות חריגות בגין אחזקת בית, ביטוח רפואי, טלוויזיה, כבלים ואינטרנט ואף אינו מתייחס לקביעת הרשמת הנכבדה לפיה קיימת לו הכנסה חודשית פנויה בסך של 3,625 ₪. המבקש ציין כי גרושתו מקבלת קצבה מסוימת הנכללת בהכנסות הבית ואף ציין בבקשותיו כי הוא חושש לחיי אשתו ומשפחתו בשל הלוואה שנטל עבורו בנו בשוק האפור, אך לא הבהיר מיהם הסמוכים על שולחנו ומהי הכנסתם של אותם בני משפחה , מעבר לקצבה של גרושתו.

10.אשר לבקשת המבקש לקיים דיון דחוף בעניינו, ככל שכוונתו לקיום דיון לפני רשמת ההוצאה לפועל, הוראות חוק ההוצאה לפועל קובעות במפורש כי רשם ההוצאה לפועל עת מונחת בפניו בקשתו של חייב למתן צו חיוב בתשלומים המלווה בכל המסמכים כדין, רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתן צו חיוב בתשלומים לאחר שבחן יכולתו בהתאם לעיון בבקשה ובמסמכים הנלווים או רשאי אך אינו מחויב עפ"י דין, בהזמנת החייב לחקירת יכולת במעמד הזוכה על פי הוראות סעיף 67 לחוק ההוצאה לפועל, כך שאף טענת המבקש לעניין זה להידחות. ראה בעניין זה האמור בספרו של כבוד השופט בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה שביעית (עדכון 7 – נובמבר 2013) עמ' 432.

11.נוכח הדברים האמורים החלטת רשמת ההוצאה לפועל מצויה במתחם הסבירות ואין כל מקום להתערב בה.

12.סוף דבר,