רע"צ 8166-03-14 איינהורן ואח' נ' כהן ואח'

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ - אסף אבני- אשר דחה את בקשת המבקשים בקשר להיקף ממכר הזכויות בדירת המגורים שלהם, שנמכרה על ידי כונס הנכסים. המבקשים טוענים כי כונס הנכסים – המשיב 1 – פעל בניגוד לצווי בית המשפט ומכר חלקים מדירת מגוריהם, שלא היתה לו סמכות למכור.

למבקשים דירה ברחוב מעגלי הרים 108/23 בירושלים (להלן: "הדירה") המבקשים נקלעו לקשיים כספיים ובעקבות כך נפתח תיק הוצל"פ למימוש המשכנתא שנרשמה על הדירה לטובת בנק הפועלים. עוד קודם למכירת ולכניסת המבקשים לקשיים הם ביצעו תוספות בניה שכללו תוספת לדירה עצמה וכן תוספת בקומות הרביעית והחמישית במבנה בו מצויה הדירה. המבקשים טוענים כי התוספת של הדירה הנוספת שנבנתה בקומות הרביעית והחמישית לא רשומה בטאבו על שמם וממילא המשכנתא לא חלה עליה ולא ניתן היה למכור אותה במסגרת הליכי הכינוס בתיק זה. לטענתם, המשכנתא חלה רק על יחידת משנה 107 שהיא דירה 23 ולא על דירה 25 שנבנתה כתוספת. ביום 27.3.11 לאחר שטענת המבקשים נדונה קבע רשם ההוצל"פ כי הפינוי מתייחס לכל השטחים המוחזקים על ידי המבקשים ברח' מעגלי הרים 108 בירושלים. בעקבות החלטה זו ועל מנת למנוע פינוי חתמו הצדדים על הסכמה למכר על ידי בנק הפועלים ובעקבות כך אושר ביצוע פינוי ליום 1.7.11. בקשת המבקשים לביצוע מכר עצמי או תשלום החוב שבפיגור נדחתה. ביום 29.6.11 חתמו המבקשים פעם נוספת על הסכם עם הבנק בו הוסכם על דחיית הפינוי תוך שהמבקשים מסכימים שהנכס כולל הן את יחידה 23 והן את יחידה 25 (התוספת ג.א.). ביום 12.7.11 נחתם הסכם עם המשיב 2 בו נכתב כי היחידה הנמכרת היא דירה ברח' מעגלי הרים 23/7 ירושלים הידועה כגוש 30244 חלקה 130 תת חלקה 107 הרשומה בלשכת רישום מקרקעין בירושלים. וביום 17.7.11 אושר המכר. המבקשים טוענים כי ההסכם ואישור הרשם להסכם ניתנו רק לגבי יחידה 107 היינו דירה 23 ולא דירה 25 ואולם הכונס מכר בפועל גם את התוספות הנוספות ובסך הכל 3 יחידות בשטח 36 מ"ר, 60 מ"ר ו- 168 מ"ר. הכונס מסר למס שבח שמכר את כל היחידות ולצורך כך גם החתים את המבקשים על הטפסים המבוקשים ואולם לטענתם הם לא הבינו מדוע חתמו על 3 טפסים דבר שהתברר להם רק מאוחר יותר. לטענתם הוחתמו על טפסים ריקים שמולאו לאחר מכן.

לאחר שההסכמים אושרו וניתן צו לרישום הנכס ביקשו המבקשים לפתוח את התיק מחדש כאשר הם טוענים שכונס הנכסים מכר בפועל מעבר למה שכלול בשטר המשכנתא ובסופו של דבר בקשתם נדחתה בהחלטה מיום 11.2.14 עליה הוגשה הבר"ע.

באותה החלטה קבע כב' הרשם כי עסקת המכר אושרה ביום 17.7.11 לאחר שצורף להסכם דוח שמאי שפירט את התוספות וחלוקת הנכס ל- 3 יחידות. לא זו בלבד אלא שהצדדים הסכימו שיימכר כל הנכס כולל התוספות לפיכך הם מושתקים מלטעון נגד הסכמתם מה עוד שטענותיהם הועלו בשיהוי ניכר של שנתיים ממועד אישור המכר. בנוסף לאמור, קבע כב' הרשם כי, הצדדים פנו לבוררות בסוגיית היקף המכר וביה"ד אליו פנו קבע כי המכר חל על כל היחידות. לפיכך, נדחתה בקשת המבקשים בין היתר בשל חוסר תום הלב בהגשתה.

על החלטה זו הוגשה הבר"ע כאשר המבקשים טוענים כדלקמן:

א. פסק הבוררות עליו הסתמך כב' הרשם לא אושר בבית משפט ואין להסתמך עליו.

ב. הממכר שמכר כונס הנכסים חורג מהמכר שאושר לו.

ג. הנכס הרשום בטאבו הוא בן 64.2 מ"ר בלבד הרשומים בטאבו.