רע"צ 64963-03-16 אבראהים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח'

ענייננו בבקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל – ראמי נאסר (לשכת ההוצל"פ בנצרת), מיום 10/3/16, שניתנה בתיק הוצל"פ 10-09675-10-5.

ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור ניתנה בענין בקשת המבקש להכריז עליו חייב מוגבל באמצעים, ולהורות על איחוד תיקי ההצל"פ נגדו.

בהחלטתו הורה כב' הרשם על הפקדת סכום ראשוני בסך -.2,500 ₪, ותשלומים חודשיים בגובה -.600 ₪.

מכוח סמכותי על-פי תקנה 119(ז) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, ולאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה וצרופיה, ולאחר שעיינתי בהחלטת כב' רשם ההוצל"פ, נשוא הבקשה, סבורני כי הבקשה אינה מצריכה תשובה, ודינה דחייה מיד.

סמכות רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב כמוגבל באמצעים, היא סמכות שבשיקול דעת המאפשרת לו לשקול ולאזן בין כלל השיקולים של כל מקרה על פי נסיבותיו (ראו: ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' פואד חדיד, פ"ד נז (4)). כפועל יוצא, לרשם ההוצאה לפועל שיקול הדעת שלא להכריז על חייב כמוגבל באמצעים (רע"א 824/06 בנק הפועלים בע"מ נ' שלמה גרתי (פורסם ביום 27.9.06)).

כידוע, המדיניות המשפטית הנהוגה מנחה אותנו, כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם ההוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפירעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו (בר"ע (מחוזי ת"א) 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (2.02.03); רע"א 7195/09(עליון) ציון קרטה נ' פרקליטות מחוז חיפה ואח' (3.12.09)).

ועוד, לרשם ההוצאה לפועל מסור שיקול דעת אם להכריז על חייב כמוגבל באמצעים אם לאו, זאת גם כאשר נוכח הרשם כי לא יעלה בידי החייב לפרוע את חובותיו בתוך המועדים הנקובים בסעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז, 1967 (ראו: רע"א 824/06 בנק הפועלים בע"מ נ' גרתי, פסקה ה(5) (27.9.2006), להלן: עניין גרתי; רע"א 1511/06 בנק הפועלים בע"מ נ' סויסה-לביא (1.11.2006)).

עיון בהחלטת כב' הרשם מלמד, כי בקביעת הסכומים כפי שעשה, נלקחו בחשבון מכלול השיקולים הרלוונטיים, כגון התכלית של סילוק החוב תוך התקופה הקבועה בחוק, גובה כלל החובות, יכולותיו הכלכליות של המבקש ופוטנציאל ההשתכרות שלו. כנגד האינטרס של החייב קיים גם האינטרס של הנושים להיפרע, וגם אותו יש לקחת בחשבון.

הסכומים שנקבעו ע"י כב' הרשם הינם סבירים בהחלט, ואין הם מצדיקים התערבות ערכאת הערעור.

לאור המקובץ, כאמור, דין הבקשה להידחות.

בנסיבות, ומשלא נתבקשה תגובת מי מהמשיבים, אינני עושה צו להוצאות.