רע"צ 64696-02-15 פלר נ' מדינת ישראל

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערובה.

המבקשת קיבלה פטור מתשלום אגרה, ומשכך עותרת להורות על פטור מהפקדת ערובה.

על נושא זה אומר ביהמ"ש העליון בעניין בשא 4735/91 מוצרי הדר ישראליים בע"מ נ' יפיס מוצרי הדר בע"מ בכינוס נכסים, פ"ד מה(5) 867, כך:

"ככל שמדובר בהפקדת עירבון, אשר נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער, אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה, לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, לכשהערעור יידחה, וזאת על שום שהמערער הופטר מהפקדת עירבון. מטעם זה אין הרשם יכול לפטור את המערער מהפקדת עירבון כפועל יוצא מובן מאליו מהפטור שניתן מתשלום האגרה, ועליו לשקול שיקולים נוספים, לאחר שישמע את עמדת המשיבים".

על-כן קבע השופט, בעמ' 389, כי הבקשה לפטור מעירבון תיבחן כך:ב

"אם סיכויי ההצלחה של המבקש דחוקים או קלושים, הבקשה לא תיענה בחיוב. אם הסיכוי הוא ממשי, תישקל העתירה בחיוב."

בענייננו, המדובר בבקשה למתן רשות ערעור, וכן בבקשה להארכת מועד בלא שנתמכה בנימוקים משמעותיים, למעט הטענה שלא בוססה בכל אישור מסירה כי ההחלטה הומצאה רק ביום 28.1.15.

זאת ועוד, הבקשה הוגשה כשהמשיבים הינם רק שניים ל מרות שהמדובר בנושים רבים כשהעתירה הינה לאיחוד תיקים.

יותר מכך, עיינתי בהחלטת כבוד הרשמת ועל פניה אינני מוצאת כל פגם שנפל בה. המדובר במקשת שהייתה פושטת רגל והופטרה מחובותיה.

תוך כדי הליך הפש"ר יצרה חובות חדשים וכעת עותרת לאיחוד תיקיה בלא שהיא מממשת את פוטנציאל ההשתכרות שלה, בלא שהיא עותרת בשנית להליך פשיטת רגל בלא שתהא כל תועלת לנושים מהליך איחוד התיקים ורק על מנת להקל על החייבת ולמנוע נקיטת הליכים כנגדה היא עותרת לתשלום מזערי שלא יוביל לפירעון החובות.