רע"צ 64572-09-14 מזרחי נ' מזרחי

בפני בקשת רשות ערעור על החלטות כב' רשם ההוצאה לפועל, קייס כראמה, אשר קבע כי המבקש ישלם את חובו למשיבים בתשלומים של 750 ₪ לחודש. המבקש טוען כי הסכום שנקבע לתשלום חודשי הוא מעבר ליכולתו.

נגד המשיב ניתן פסק דין המחייבו להחזיר למשיבים סכום כסף שאלה שילמו לו עבור רכישת דירתו, על פי הסכם שבסופו של דבר בוטל.

המבקש לא שילם את הסכום האמור והמשיבים פתחו נגדו תיק בלשכת ההוצל"פ בירושלים. בשנת 2014 היו פתוחים עוד 3 תיקי הוצל"פ נגד המבקש וסך חובותיו הגיע לכ- 55,440 ₪. המבקש הגיש בקשה להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים תוך שהוא מציע לשלם לכלל נושיו סך של 150 ₪ לחודש. ביום 5.5.14 ניתנה החלטה זמנית שבה חוייב המבקש לשלם 250 ₪ לחודש לכלל נושיו. המבקש לא שילם סכום זה ואף לא את הסכום שהציע הוא לשלם. תחת זאת ניסה המבקש, בעזרת בני משפחה להגיע להסדר כלל חובותיו. לצורך כך העבירו בני המשפחה, לדברי המבקש, סך של 20,000 ₪ לבאת כוחו על מנת שתנסה להגיע להסדר עם הנושים השונים. באת כח המבקש הצליחה להגיע להסדר עם 3 נושים ותיקיהם נסגרו אך לא עם המשיבים. המבקש זומן לחקירת יכולת שנערכה בפני חוקרת הוצל"פ, עו"ד מזי כהן. ביום 23.7.14 נערכה חקירת היכולת ובסיומה, לאחר שרשם ההוצל"פ קיבל את תוצאות החקירה והמלצות החוקרת, קבע רשם ההוצל"פ שהמבקש ישלם את החוב בתשלומים של 750 ₪ לחודש. החלטת כב' הרשם ניתנה ביום 3.8.14 ולדברי המבקש באת כוחו קיבלה אותה מב"כ המשיבים ביום 24.8.14.

המבקש הגיש בקשה לכב' הרשם לעיין מחדש בהחלטתו ולזמנו לחקירה בפניו וזאת כיוון שסבר שהוא לא יוכל לשלם את הסכום האמור כאשר הכנסתו היא מקצבת זקנה בסך כ- 2,800 ₪ בלבד, כאשר בת זוגו, אזרחית זרה ממולדובה, עובדת בסיעוד ומשתכרת סך של כ- 1,800 ₪ לחודש שאותם או לפחות את מרביתם היא שולחת למשפחתה בחו"ל, על מנת לסייע בכלכלתם. ביום 7.9.14 ניתנה החלטת כב' הרשם בה הוא קבע כי המבקש לא משלם דבר על חשבון חובו, אף לא את הסכומים שהוא הציע. ההחלטה על תשלומים מיום 3.8.13 היא החלטה חלוטה ואם המבקש סבור שהנסיבות השתנו עליו להגיש בקשה מתאימה בצירוף אסמכתאות לטענתו.

על החלטות אילו, מיום 3.8.14 ומיום 7.9.14 הוגשה הבר"ע.

המבקש טוען כי שגה כב' הרשם בקובעו שהוא יכול לשלם 750 ₪, לטענת המבקש סכום זה אינו תואם את יכולתו, הכנסותיו והוצאותיו.

המבקש טוען עוד כי שגה כב' הרשם כאשר לא קיבל את בקשתו לקיים דיון בפני הרשם, בנוסף לחקירה שנעשתה על ידי חוקר ההוצל"פ. לדבריו הוא לא קיבל העתק מפרוטוקול החקירה אצל החוקרת ולפיכך אין לו יכולת להתמודד או לתקן מה שנכתב בדוח. לטענת המבקש, לאחר שהמחוקק העביר את חקירת היכולת מרשמי ההוצל"פ לחוקרי ההוצאה נותרה לחייבים האפשרות לבקש חקירה בפני הרשם וזאת בהתאם להוראות סעיף 68(ו) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967 הקובעת כי הרשם רשאי בכל עת מיוזמתו או על פי בקשה לעיין מחדש בדין וחשבון של חוקר ההוצל"פ ולערוך בדיקה בעצמו או באמצעות חוקר הוצל"פ אחר. המבקש טוען כי סירוב הרשם לעשות כן פוגע בשיקולי הצדק.

המבקש טוען עוד כי כב' הרשם לא התחשב בכך שהוא סילק את חובות ב- 3 מתוך 4 תיקי ההוצל"פ שהיו פעילים נגדו. לטענתו הסכום שקבע הרשם מהווה ענישה ולא תשלום לפי יכולת. החלטת הרשם ניתנה ללא נימוקים ולכן לא ניתן לדעת על סמך מה היא נקבעה.

לאור כל האמור מבקש המבקש להפחית את צו החיוב בתשלומים ולהעמידו על סך של 150 ₪ לחודש.