רע"צ 60824-06-14 לוי נ' חב' לבניין בע"מ

1.בקשתו של המבקש, החייב בתיק הוצאה לפועל 01-18809-00-1, ליתן לו רשות ערעור על החלטתו מיום 19.6.14 של כב' רשם ההוצאה לפועל גולן עמית שדחה את בקשתו להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים.

ב"כ המשיבה מסר הודעה ולפיה איננה מתנגדת לבקשה למתן רשות ערעור ולהכרזתו של המבקש כחייב מוגבל באמצעים.

בבקשתו שבפניי מפרט המבקש את מצבו הכלכלי והמשפחתי, ומפנה לפסיקה עלפיה הוא סבור כי יש להעתר לבקשתו ולהכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים.

2.עיינתי בבקשה ובכל הנספחים ולמרות עמדתה של המשיבה לא מצאתי שיש מקום להתערב בהחלטתו של הרשם הנכבד, ועל כן דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

אין מחלוקת כי בהתאם לנתונים אין תועלת בקיומו של ההליך, לא למבקש ולא לנושים, שכן משמעות קבלת הבקשה הינה פריסת החוב לתקופה לא ריאלית ובאופן שהמבקש לא יפרע את חובותיו לעולם.

3.הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים מסורה לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל אשר עליו לשקול את מכלול השיקולים הרלוונטיים לכל מקרה ומקרה לגופו.

בקשתו של המבקש נדחתה לא משום שנדרש לפנות להליכי פשיטת רגל שכן הרשם רק יידע אותו בדבר האפשרות והתועלת שתצמח לו מפניה כזאת.

אני סבור כי בין יתר השיקולים אשר על רשם ההוצאה לפועל לשקול הינו מהי הסיבה שנותן המבקש לכך שאינו פונה להליכי פשיטת רגל, כאשר ברור כי כלל הנתונים מצדיקים פניה כזאת.

ככל שיש למבקש נימוק של ממש לאי פניה להליכי פשיטת רגל אזי יש לשקול את השיקולים האחרים וכמובן שלא תדחה בקשה רק משום הצעת התשלום הנמוכה של המבקש לעומת כלל החובות, אם זו אכן יכולתו הכלכלית.

4.ואולם, כאשר המבקש אינו נותן טעם של ממש לאי פניה להליכי פש"ר, אזי ניתן לראותו כמי שפועל בחוסר תום לב, והתנהלות בחוסר תום לב הינה סיבה של ממש שלא לאשר הכרזת חייב כחייב מוגבל באמצעים, רק על מנת שייהנה מהגנת תיק אחוד.

בבקשה שבפניי מפרט המבקש בסעיף 15 מהם שיקוליו שלא לפנות להליכי פש"ר, וטוען כי מדובר בהליכים ארוכים ויקרים שאין בידו לממן, וזאת כאשר הוצאותיו עולות על הכנסותיו ואין לו אף יכולת לשלם את האגרה הנדרשת לשם פתיחת תיק פש"ר.