רע"צ 60729-09-16 חמדה נ' ערטול ואח'

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל, כב' הרשמת א' בן יוסף כפרי, מיום 4.8.16. בהתאם להחלטה זו נקבע, כי תיקיו של המבקש יאוחדו, וכי הוא יוכרז כחייב מוגבל באמצעים, לאחר שישולם תשלום חד פעמי בסך 3,000 ₪, ומדי חודש בחודשו ישלם סך 4,000 ₪ לתיק האיחוד.

בקשת רשות הערעור מכוונת כלפי הסכום החד-פעמי וכלפי התשלום החודשי.

על פי החלטתי הועברה בקשת רשות הערעור לתגובת המשיבים (הוצגו אישורי מסירה). המשיבים לא הגישו תגובות כל שהן, מלבד המשיבה מס' 9, שהודיעה כי היא מותירה את העניין לשיקול דעת ביהמ"ש.

מעיון בהחלטת כב' הרשמת עולה, כי צו התשלומים האמור נקבע, בין היתר, בשל אי התאמה בין ההכנסות שעליהן הצהיר המבקש במסגרת השאלון שהגיש, לבין כספים שהופקדו במזומן ובשיקים לחשבון הבנק שלו, בין החודשים ינואר ליוני 2016. בנוסף צוין בהחלטת כב' הרשמת, כי המבקש חוסך מדי חודש 500 ₪ באמצעות הוראת קבע, וכי יש לחשב את הכנסות המשפחה של המבקש גם בהתחשב בפוטנציאל ההשתכרות של בת זוגו.

במסגרת בקשה זו טוען המבקש, כפי שגם טען בבקשה משלימה שהוגשה לכב' הרשמת, כי הפקדות הכספים מקורן במתנות שקיבלו הוא ואשתו לרגל לידת בנם, בינואר 2016. כן טוען המבקש, כי בת זוגו אינה עובדת, לאחר שילדה כאמור, וכי בעתיד בכוונתה להשתלב בשוק העבודה.

לטענת המבקש, כב' הרשמת קבעה תשלומים אשר מהווים כ-80% משכרו החודשי, תוך מתן משקל יתר לנושא הכספים שהופקדו בחשבון הבנק, אף שניתן הסבר להפקדת כספים אלו. לטענתו, אינו יכול לעמוד בתשלומים על פי צו התשלומים שנקבע.

לאחר שעיינתי בבקשת המבקש על נספחיה, ובהחלטתה המנומקת של כב' הרשמת, אני רואה לנכון לתת למבקש רשות לערער, ולדון בבקשה כבערעור עצמו.

כן אני רואה לנכון (בהעדר כל תגובה מטעם מי מהמשיבים) לקבל את הערעור באופן חלקי בלבד, במובן זה שנושא צו התשלומים בתיק האיחוד יוכרע מחדש על ידי רשם ההוצאה לפועל, לאחר הצגת נתונים עדכניים, ויופחת כעת באופן זמני בלבד, כפי שיפורט להלן.

ראשית, לעניין התשלום החד-פעמי אשר נקבע כתנאי לפתיחת תיק איחוד (3,000 ₪), לא השתכנעתי כי מדובר בסכום אשר אין המבקש יכול לגייסו. אין מדובר בסכום בלתי סביר, בשים לב לנתוני ההכנסה של המבקש ולסכומים אשר הופקדו לחשבון הבנק שלו, כפי שפורט בהחלטת כב' הרשמת. בנוסף, כפי שעולה מהחלטת כב' הרשמת, המבקש מפקיד מדי חודש 500 ₪ לחסכון. אין לקבל גישת המבקש, המעדיף הפקדה לחסכון על פני פירעון החובות שכבר צבר. על כל פנים, נראה כי הסכום החד פעמי שנקבע הוא בהישג ידו.