רע"צ 58573-12-14 עוזר ואח' נ' גרשוני ואח'

לפניי הודעת ערעור בזכות על החלטת רשמת ההוצאה לפועל הגב' מרים סגל מיום 12.5.14 , בהתאם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 9.12.14. (בטעות נפתח התיק כרע"צ, ולא כעש"א אולם המדובר בטעות טכנית).

אפרט בקצירת העומר את השתלשלות העניינים טרם הודעה זו.

ביום 12.8.83 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין הצדדים במסגרתו נקבעו מספר פעולות, אשר הוטלו על הצדדים כשבין היתר נקבע, כי על המערערים להעתיק ממקומה גדר הממוקמת בין מגרש המשיבים למגרש המערערים כשתבנה גדר חדשה ע"י המערערים על חשבונם (להלן: "הסכם הפשרה") .

ביום 21.1.13 פתחו המשיבים נגד המערערים תיק הוצאה לפועל מספר 01-08368-13-4, בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב במסגרתה בקשו לחייב את המערערים בהזזת הגדר ובבניית גדר חדשה כמתחייב בהסכם הפשרה.

מנגד הגישו המערערים בקשה לסגירת תיק ההוצאה לפועל מחמת התיישנות לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1969.יצויין, כי המערערים העלו טענה זו בלבד, והיא לבדה שנדונה בפני בפני כב' הרשמת.

בהחלטתה דחתה הרשמת את טענת ההתיישנות, אשר טענו שם המערערים ואשר בגינה טענו "פרעתי", אולם העלתה מיוזמתה טענה חדשה, היא טענת השיהוי בפתיחת תיק ההוצאה לפועל, והורתה על סגירת תיק ההוצאה לפועל לאור השתהות באכיפת פסק הדין.

על החלטת הרשמת הגישו המשיבים ערעור בזכות עש"א 11956-06-14 במסגרתו טענו, כי החלטת הרשמת ניתנה ללא סמכות, שכן נקבעה על סמך טענה, אשר הועלתה מיוזמתה ולא נטענה ע"י המערערים.

ביום 18.8.14 קבל בית המשפט את ערעור המשיבים וביטל את החלטת הרשמת.

עם זאת, בפסק הדין בית המשפט לא דן בחלק מהחלטת הרשמת במסגרתו דחתה את טענת ההתיישנות, אשר הועלתה ע"י המערערים בנימוק, כי המערערים לא הגישו ערעור על החלטת הרשמת ולפיכך ההחלטה הפכה סופית וחלוטה.

ביום 29.9.14 הגישו המערערים בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי במסגרת רע"א 63528-09-14 במסגרתה טענו בין היתר, כי מאחר והרשמת נתנה להם את הסעד המבוקש של סגירת תיק ההוצאה לפועל, כלל לא עמדה להם הזכות להגיש ערעור על אותו חלק בפסק הדין אשר דחה את טענת ההתיישנות.