רע"צ 57394-11-15 עודה ח'טיב נ' עיריית קלנסווה.

במסגרת תביעה כספית שהגיש המערער נגד המשיבה הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, מכוחו הוטל על המשיבה חיוב כספי אותה היתה אמורה לפרוע במספר תשלומים.

המשיבה לא פרעה חלק מהתשלומים, בטענה שעומדת לה זכות קיזוז כלפי המערער בגין חובות שמקורם במסים עירוניים, שנוצרו לפני מועד מתן פסק הדין האמור.

המערער פתח בהליכי הוצאה לפועל לגביית יתרת החוב על פי פסק דין.

האם רשאית המשיבה, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, להעלות טענת קיזוז במסגרת טענת "פרעתי"? האם רשאי היה רשם ההוצאה לפועל לדון בטענת קיזוז זו?

זוהי הסוגיה העומדת להכרעתי, במסגרת ערעור שהוגש על החלטת רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם איתי כרמי), שניתנה ביום 4.11.15.

רקע

1.המערער, קבלן לפינוי אשפה, הגיש כנגד המשיבה תביעה כספית במסגרתה טען כי המשיבה חייבת לו כספים עבור שירותים שסיפק לה (ת"א 6303-03-11). במסגרת תביעה זו הגיעו הצדדים להסכם, שקיבל ביום 17.7.12 תוקף של פסק דין (להלן – "פסק הדין"), על פיו חוייבה המשיבה לשלם למערער סכום של 480,000 ₪, וזאת בחמישה תשלומים חודשיים, שווים ורציפים, החל מיום 25.7.12.

2.ביום 30.7.12 העבירה המשיבה למערער את התשלום הראשון, על סך 96,000 ₪.

בשלבים לאחר מכן, הודיעה המשיבה למערער על ביצוע קיזוזים כנגד תשלומים בהם חוייבה על פי פסק הדין, כדלקמן:

ביום 29.8.12 הודיעה המשיבה על קיזוז סך של 96,000 ₪;

ביום 24.9.12 הודיעה המשיבה על קיזוז סך של 96,000 ₪;