רע"צ 52257-05-15 עירית נתניה נ' רומאני

בפני בקשת המבקש – המשיב בתיק העיקרי, המוכתרת בכותרת "בקשה לחיוב המשיבה בהוצאות כספיות ושכ"ט עו"ד", במסגרתה עותר המבקש כי יושת על המשיבה – המבקשת בתיק העיקרי – חיוב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בגין ניהול הליך זה בסך 10,000 ₪ וכן כי תחוייב לפצותו "בגין אי ביצוע החלטות של בתי המשפט השונים והחלטות רשמי ההוצל"פ מאז שנת 2011..." בסך 500,000 ₪.

בבסיס הגשת בקשה זו עומדת הסכמת הצדדים בעת הדיון מיום 1.12.15, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, הסכמה אשר בסיומה נקבע – "כמו כן בית משפט זה ידון בשאלת הוצאות המשיב בערעור".

בהתאם להחלטות בית המשפט הוגשו תגובת המשיבה ותשובת המבקש לתגובה.

כמתואר לעיל בתמצית – מצא המבקש לנכון להרחיב את היריעה אשר נקבע כי תעמוד להכרעת בית המשפט בשלב זה, לא הסתפק בשאלת ההוצאות בה נקבע כי הבקשה תעסוק ועתר אף לחיוב המשיבה בפיצויים בסכום נכבד.

כאמור, סעד הפיצוי המבוקש ע"י המבקש חורג מגדר ההסכמה אשר קבלה תוקף של פסק דין ולפיכך אינו מתאים לבירור והכרעה במסגרת בקשה זאת.

יתרה מכך, מדובר בסעד אשר במהותו כלל אינו מתאים לבירור והכרעה במסגרת הליך של בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה ביחס לקיום הוראות פסק דין ע"י המשיבה ועל אחת כמה וכמה שאינו מתאים לבירור במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות בהליך כזה.

ככל שסבור המבקש כי הוא זכאי לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לו עליו לנקוט בהליך המתאים במסגרתו יתבררו טענותיו ויהיה עליו להוכיחן כדבעי.

עתה לשאלת הוצאות הליך זה.

מדובר בבקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה על החלטת רשמת ההוצאה לפועל הנכבדה בה נקבע כי המשיבה לא פעלה בהתאם להחלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב.

לאחר שהוגשה תגובת המבקש התקיים דיון במעמד הצדדים במהלכו הגיעו הצדדים לכלל הסכמה אשר קבלה תוקף של פסק דין ואשר בגדרה נקבעו צעדים אותם על המשיבה לבצע ולדווח עליהם למבקש במועדים שנקבעו וכן נקבע כי תידון שאלת הוצאות ההליך כאמור.

כחלק מטענותיו לנושא החיוב בהוצאות טוען המבקש כי המועד להגשת הדו"ח הראשון של המשיבה על פי ההסכמה היה 14 יום ממועד הדיון ומלין כי הדו"ח אמור היה להיות מוגש ב-14.12.15 אך התקבל אצלו בפועל רק ב-16.12.15.

אני סבור כי איחור של יומיים בהמצאת דו"ח כזה, הכרוך בפעילות רבה מצד המשיבה, אינו מהווה הצדקה לחיובה בהוצאות, מה גם שהמועד הנכון להגשת הדו"ח היה 15.12.15 וממילא מדובר אף באיחור קצר יותר.

בנוסף, בסעיפים 9-14 לבקשתו ואף בתשובתו לתגובת המשיבה מעלה המבקש טענות רבות לענין מחדלים לכאורה של המשיבה הנוגעים למחלוקת הכוללת בין הצדדים אך אינם נוגעים לפעולות שהתחייבה המשיבה לבצע במסגרת ההסכמה ולניהול ההליך במסגרתו הוגשה הבקשה שבפני, וממילא – מבלי לקבוע כל ממצא לגביהן – אין עניינן רלוונטי להכרעה בשאלת הוצאות הליך זה.

מדובר בבקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה ואשר הסתיימה בהסדר מוסכם במועד הדיון הראשון.

ההסכמה כללה מספר פעולות שהיה על המשיבה לבצע ואשר ייתכן שניתן היה לקדם במועד מוקדם יותר ואולי לייתר בכך את ההחלטה בעטיה הוגשה בקשת רשות הערעור את וכך לחסוך הוצאות בגין הליך זה.

יחד עם זאת, לא נעלמה מעיני העובדה שהמשיבה אינה פועלת בחלל ריק בנושא שבבסיס הליך זה ומדובר בצעדים המופנים כלפי גורמים נוספים אשר לא תמיד ששים לשתף עימה פעולה ובחלק מן הזמן אף ניהלו נגדה עתירה מנהלית כדי למנוע חלק מן הפעולות שנדרשה לבצע ולמרות זאת המשיכה המשיבה לפעול כנדרש ממנה.

מאידך, מצאתי לנכון לקחת בחשבון לענין שקילת הוצאות ההליך גם את התנהלותו של המבקש במהלך ניהול הליך זה.