רע"צ 52183-06-15

1.בקשתה של החייבת בתיק הוצל"פ 01-24225-58-7 ליתן לה רשות ערעור על החלטתה מיום 14.6.15 של כב' רשמת ההוצל"פ גב' קרן בקשי שנתנה לבקשתה של החייבת להורות על ביטול ההגבלה של עיכוב יציאה מהארץ שהוטלה מכוח סעיף 66א לחוק ההוצל"פ.

2.בהחלטה קבעה הרשמת כי ההגבלה תבוטל כנגד המצאת שני ערבים המשתכרים 8,000 ₪ נטו לחודש לפחות.

כמו כן, דחתה הרשמת את הטענה לפיה לא הומצאה למבקשת התראה לפי סעיף 66ג לחוק בנסיבות בהן לא עידכנה את כתובתה.

כן מאשרת הרשמת כי המבקשת פרעה את חוב הפיגורים ועומדת בצו התשלומים שנקבע בתיק וכי מטרת היציאה לחו"ל הינה לצורך טיפולי פוריות.

3.את דרישת הערבים מנמקת הרשמת בכך שהמבקשת לא עמדה זמן רב בתשלומים ולכן אין לבטל הצו ללא בטוחות שיהלמו את גובה החוב בתיק, גם אם שולמו הפיגורים. כן מתברר מההחלטה כי כנגד המבקשת מתנהל רק תיק ההוצל"פ הנדון.

המשיבה לא הגישה תגובה בהתאם להחלטתי מיום 2.7.15, והמועד להגשת התגובה חלף זה מכבר.

החלטתי לדון בבר"ע כבערעור וללא תגובת המשיבה, ולקבל את הערעור.

4.מטרת ההגבלות הינה לתמרץ את החייב לשלם את החוב ולעמוד בצו התשלומים שנקבע לו. אין מחלוקת כי המבקשת עומדת בצו התשלומים ולכן משנפרע חוב הפיגורים אין מקום "לתמרץ" את המבקשת ויש להורות על ביטול ההגבלה, בהתאם להוראה המחייבת אשר בסעיף 66 ד(א) לחוק, ביטול שאיננו נתון לשיקול דעתו של רשם ההוצל"פ בהבדל מסעיף קטן (ב) הדן בביטול המסור לשיקול דעת הרשם.

5.אינני נדרש לכל טענות המבקשת לעניין הכתובת שכן ממילא דינה של ההגבלה להתבטל ואף נתתי דעתי להסברים שנתנה לסיבת הצטברות הפיגורים, כמובן מבלי שאני מצדיק זאת.

באשר למתן צו עיכוב יציאה מהארץ מכוח סעיף 14 לחוק, מטרתו שונה מצו הניתן עפ"י סעיף 66א ואין ליתן צו ללא בקשה של הזוכה, שתהיה נתמכת בתצהיר כהוראת תקנה 22(א) לתקנות ההוצל"פ.