- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
רע"צ 51725-01-16 פרטוש נ' גפני
|
רע"צ בית משפט השלום תל אביב - יפו |
51725-01-16
6.3.2016 |
|
בפני השופט: משה סובל-שלום ת"א |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקש: אליהו פרטוש |
המשיב: יצחק גפני |
| פסק דין | |
|
1.בפניי הודעת ערעור של החייב בתיק הוצל"פ 509064-12-15 על החלטתה מיום 12.1.16 של כב' רשמת ההוצל"פ המחוזית גב' מרים סגל שדחתה את בקשתו החוזרת של המערער להורות על סגירת התיק שכן לא מצאה עילה לעיון חוזר בהחלטה קודמת בה הורתה על ביצוע הפינוי.
בהחלטה מיום 14.12.15 (לגביה לא הוגש ערעור) אישרה הרשמת הנכבדה את ביצוע הפינוי של הנכס בדרך הקבועה בסעיף 64 לחוק.
בהחלטה מיום 5.1.16 דחתה הרשמת את בקשתו של המערער לסגירת תיק ההוצל"פ לאחר שהתברר כי המערער לא פינה את הנכס (גם על החלטה זו לא הוגש ערעור).
2.די במה שנאמר עד כה לעיל כדי לדחות הערעור על הסף כאשר הבקשה לעיון חוזר נועדה כדי לאפשר למערער להגיש ערעור על החלטת הפינוי, לאחר שהחמיץ המועד לערער על החלטת הפינוי מיום 14.12.15.
עמדת הפסיקה כי בנסיבות של הגשת בקשה לעיון חוזר כאשר אין עילה לעיון חוזר ושמטרתה הגשת ערעור כאשר המועד המקורי חלף, דינה של בקשה זאת להידחות.
3.מהערעור ומעיקרי הטיעון שהגישו הצדדים עולה כי הפינוי בוצע בפועל עוד לפני הגשת הערעור ותיק ההוצל"פ נותר פתוח רק בשל חוב כספי.
מעיון בתיק ההוצל"פ עולה כי הפינוי בפועל בוצע ביום 14.1.16, במעמד המערער.
במצב דברים זה לא היה כלל מקום להגיש ערעור שכן ערכאת הערעור לא אמורה (וגם לא לשכת ההוצל"פ) לתקן הבהרה ככל שנדרשה מבית המשפט שנתן את פסק דין הפינוי.
4.עתירתו של המערער בסעיף 19א לערעור, דינה להידחות מחמת חוסר סמכות שכן כפי שציינתי העתירה מוגשת שלא לערכאה הנכונה וכן יש לדחות העתירה בסעיף קטן , מאותם נימוקים.
המערער לא עתר לעיכוב ביצוע אף לא לבקשת הבהרה, אף לא לפסק דין הצהרתי להבהיר מה בדיוק עליו לפנות, ככל שבאמת לא ידע במה דברים אמורים. למעשה אין כל ממש בטענותיו של המערער לגבי מיקום הנכס, בהתייחס למספר החלקות שהשתנו עם הזמן.
לגופו של עניין, מעיון במסמכים עולה כי היה ברור למערער מה היקף הנכס ששכר מהמשיב ומה בדיוק עליו לפנות ולא פינה במועד שהוסכם.
המערער החזיק בנכס מכוח הסכם שכירות שהגדירו כמגרש ברח' הירקון 18 בבני ברק, שטח של כ-230 מטר לפי תשריט שצורף להסכם השכירות. המערער לא מציין מניין זכותו להחזיק בחלק הנכס אותו סבור שלא היה צריך לפנות, אם לא נכלל בשטח הכולל ששכר.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
