רע"צ 48578-11-15 לבי ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ

1.בקשתם של החייבים בתיק הוצל"פ 01-85288-07 (תיק משכון מקרקעין) ליתן להם רשות ערעור על החלטתו מיום 29.10.15 של כב' רשם ההוצל"פ מר שרון קרן שדחה בקשתם להורות על חלוקת כספים בתיק הכינוס.

2.כנגד החייבים מתנהל תיק הוצל"פ נוסף 01-11435-09-2 בגין חוב למשיב ומהסיפא של החלטת הרשם עולה כי המבקשים הגישו בקשה דומה לזו שהגישו בתיק המשכון גם בתיק האחר ואין זו דרך ראויה להגיש אותה בקשה בשני תיקים נפרדים המטופלים על ידי רשמי ההוצאה לפועל שונים באופן שעלול להביא להחלטות סותרות.

3.ב"כ המשיב שהוא אף כונס הנכסים מסר תגובתו לבר"ע שעיקרה כי כל כספי התמורה חולקו זה מכבר ואין פסול בהחלטת הרשם ולכן דינה של הבר"ע להידחות.

לתגובתו של המשיב הגישו המבקשים תגובה משלהם בה הם חוזרים על עיקרי טענותיהם ועותרים לחייב את המשיב להעביר לתיק הפרטני את הפרשי הריבית לסכום שהועבר כפי שהורתי בפסק הדין מיום 2.8.15 בתיק עש"א 37175-04-15.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ובכל הנספחים, לא מצאתי שיש ליתן רשות ערעור ולהתערב בהחלטת הרשם, כמפורט להלן.

מסתבר כי מי שגרם במחדליו לאי בהירות ולצורך בהגשת בקשות מיותרות ואף חמור מכך למתן החלטות המבוססות על מידע שגוי, הינו כונס הנכסים.

מעמדתו של המשיב בתגובות שהגיש ניתן היה להבין כי נותרו בידיו כספי תמורה שלא חולקו ובאחד המקרים הבהיר כי הינו ממתין להוראות חלוקה מרשם ההוצאה לפועל.

5.בעניין זה ראה בפסק דיניבערעור ובהחלטות הרשם המורה לכונס להגיש דוח ולבצע חלוקה של יתרת הכספים.

גם בהחלטתה של הרשמת יעל טימנס מיום 15.3.15 נאמר, בין היתר, כי הזוכה (המשיב) מאשר כי בתיק הכינוס נותרו כספים בסך של 67,829 ₪ לחלוקה.

כלומר עד לאחרונה מדווח המשיב על כספים הממתינים לחלוקה, בעוד למעשה העבירם כבר שנתיים קודם לכן.