רע"צ 48027-02-16 בראי ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בעמ

1.ערעורם של החייבים בתיק הוצל"פ 01-73893-97-1 (תיק מישכון מקרקעין) על החלטתו מיום 20.1.16 של כב' רשם ההוצאה לפועל מר דניאל הורוביץ הדוחה את הבקשה בטענת "פרעתי" שהגישו, במסגרתה עתרו לסגירת תיק ההוצל"פ.

אין המערערים טוענים כי פרעו את החוב למשיב, חוב בגין הלוואה שנטלו בשנת 1989 אלא טענתם שתיק ההוצל"פ נפתח שלא כדין בתור בקשה למימוש משכנתא למרות שלא נרשמה משכנתא ולהבטחת ההלוואה משכנו המערערים את זכויותיהם החוזית לרכישת הנכס.

2.תיק ההוצל"פ נפתח למימוש משכון בהבדל מבקשה למימוש משכנתא כאשר הזכויות בנכס המקרקעין רשומות בלשכת רישום המקרקעין על שם עיריית ראשון לציון ולטובת המערערים רשומה הערת אזהרה בגין רכישת הנכס מהמוכר, מר גבריאל אהרון.

מאז הושלם הליך הרכישה של הנכס, מחזיקים המערערים בנכס ומתגוררים בו, ואולם, מסיבות שלהם, לא השלימו המערערים את רישום הזכויות בנכס על שמם למרות שאין מניעה לכך ובאופן כזה מונעים רישום משכנתא לטובת המשיב או הערת אזהרה בקשר להלוואה. במצב הנתון נותר המשיב עם המשכון שנרשם ברשת המשכונות על זכויותיהם של המערערים בנכס.

3.באפשרות לממש משכון עוסק חוק המשכון התשכ"ז-1967 המגדיר בסעיף 1 את מהותו של המשכון כשעבוד נכס בתור ערובה לחיוב ומזכה את הנושה להיפרע מן המשכון, אם לא סולק החיוב.

בהעדר זכות בעלות של המערערים בנכס הרי שהמשכון מתייחס לשעבוד הזכויות החוזיות של המבקשים בנכס אשר מימושו אפשרי עפ"י סעיפים 17 ו-18 לחוק.

סעיף 18 קובע כי מימוש המשכון עפ"י צו של רשם ההוצל"פ יהיה בדרך של מימוש נכס שהוטל עליו עיקול בהוצל"פ, ככל שלא קבע הרשם דרך אחרת למימוש.

4.המערערים תולים יהבם על ההלכה שנקבעה ברע"א 8792/00 משה מנחם שטיינמץ נ. משכון בנק הפועלים למשכנתאות, להלן: "הלכת שטיינמיץ" והפסיקה שניתנה בעקבות אותו פסק דין וטוענים כי הלכה זו קבעה משטר משפטי לפיו יש לנהוג במקרה בו הזכויות הממושכנות הן זכויות אובליגטוריות בלבד והנכס רשום בלשכת רישום המקרקעין בהבדל מנכס שהזכויות נרשמות במינהל מקרקעי ישראל או בחברה משכנת.

לשיטתם של המערערים המימוש עפ"י סעיף 18 לחוק המשכון אפשרי רק כאשר הזכויות רשומות במינהל או בחברה משכנת שאז ניתן לרדת ישירות לנכס במסגרת הליכי מימוש המשכון.

5.טוענים המערערים כי בהתאם להלכת שטיינמיץ, לא ניתן לרדת ישירות לנכס ומימוש משכון אפשרי באחת משתי הדרכים: נקיטת הליכי הוצל"פ לצורך מימוש ומכירת הזכויות החוזיות של החייב נשוא המשכון ללא נגיעה לגוף הנכס עצמו, או בדרך של הגשת תביעה כנגד המוכר שעדיין רשום כבעלים של הנכס לצורך העברת זכויות הבעלות ישירות לבעל המשכון או העברתן ע"ש הממשכן כדי לאפשר רישום משכנתא על הנכס ומימושה.

6.המשיב מפנה להחלטת הרשם לקבל את עמדת הבעלים הרשומים, עירית ראשל"צ ועמדתו של המוכר בקשר להליכי המימוש של המשכון. המוכר לא הגיב כיוון שאין לו עניין בנכס שמכר ומוחזק שנים רבות ע"י המערערים, ומתגובת העיריה עולה כי אין לה מושג מדוע לא השלימו המערערים את העברת הזכויות על שמם שכן העיריה לא התנגדה. גם כיום לא מתנגדת העיריה למכירת הנכס על ידי כונס נכסים ובלבד שישולמו החובות לעירייה.